פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ב · פסוק טו
טו. במלים "עליה שמן", מתכוונים להוציא את לחם הפנים (תו"כ). אף על פי שהוא מסמל גם את הלחם או את המזון של האומה, בכל זאת אין לשים עליו שמן. – "עליה לבונה" להוציא מנחת נסכים, אעפ"י שהיא מסמלת את הקדשת כל נכסי הפרט הוא הציבור לה' (ראה לעיל על פסוק ז). והטעם שדיני הכנת מנחת העומר באים כאן ולא בפרק כג, הוא, מלבד מה שהעירונו למעלה, כנראה, מפני שבפרק שלפנינו ניתן סדר הקרבת כל הקרבנות. בכל שאר הקרבנות נמסר הסדר הזה בקרבן יחיד, כי קרבן הציבור דומה לקרבן יחיד בדרך ההקרבה. אולם לעומר, ששונה בענין זה מקרבן יחיד, יחדה התורה מקום לעצמו.