פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ב · פסוק ו
"פתות" מקור, כמו בשמות יג ג (השוה איוולד 328 c). הפתים (של כל אחת מן החלות) היו רק במספר ארבע, לפי תו"כ. ולפי מנחות עה: באות הן קטנות מכזית (אבל דבי ר' ישמעאל הורו, שם, שיש לשחוק את הכל עד שהופך לקמח).
הביטוי: "מנחה הִוא", הנוסף בסוף, מתכוון להרחיב את תוקף המצוות האלו (פתיתה ויציקה) על כל המנחות שנאפו לפני הקמיצה.