פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ב · פסוק ה
ה – ו. "מחבת" - מחבתת, כדוגמת משרת - משרתת. מחבת היתה לפי התלמוד מנחות סג. כלי שטוח. לפי הרמב"ם (מעשה הקרבנות יג ז) טבלה בלי שפה (דעה זו מתאשרת ע"י ז ט, שבו נזכרו זו בצד זו "במרחשת" "ועל מחבת"). החלה שנאפתה בה נקראת "מעשה חבתים" (דברי הימים-א ט, לא).
"סלת בלולה" רומזת, כי המנחות, שנאפו לפני הקמיצה, צריכות להיבלל כסולת עם שמן, ו"חלות מצות בלולות בשמן" (פסוק ד) מתבאר כך: חלות שהיו (לפני אפייתן) בלולות בשמן. כך היא דעת חכמינו ולא כן סובר רבי בתו"כ.