אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק א · פסוק יז

פסוק טז

יז. "כנפיו". מבאר רש"י – נוצות, שהרי בתו"כ שנו: "בכנפיו להכשיר העור". ואם גם עלינו להודות, כי בתלמוד משמעות המלה העברית כנף וכן המלה הארמית גדפא היא לפעמים נוצות, הרי אפשר לבאר כאן "כנף" כפשוטו בכל המקרא ובכל זאת לקבל את הערת תו"כ. הביטוי "כנף" מציין תמיד את הכנפים יחד עם הנוצות, כי הוראת השורש כנף הוא מכסה, מחפה. את הכנף בלי הנוצות אפשר לקרוא אבר או אברה. מכל מקום מוכח מהמלה "בכנפיו" שאין קרבן העוף טעון הפשט.

"לא יבדיל", אך בדיעבד אם הבדיל את הכנפים לגמרי, הקרבן כשר (תו"כ).

עולה אעפי שמצה דם הגוף ולא מצה דם הראש, או יכול אעפ"י שמצה דם הראש ולא מצה דם הגוף? ת"ל הוא" (תו"כ). עפ"ר ניתן בתו"כ טעם, מה ראה לרבות את זה ולמעט את זה. ומכיון שכאן לא ניתן טעם כזה, יוצא בהכרח שהריבוי והמיעוט כאן מובנים מתוך פשוטו של מקרא. מכיון שהמלה "והקטיר" בפסוק טו מתכוונת אל הגוף (של העוף) ולא אל הראש, על כרחנו ש"עולה הוא" מתייחס אל הגוף, וזה מוכיח בהדיא כי הגוף הוא החלק העיקרי של העולה. ולכן הקרבן כשר אם העבודה העיקרית, היינו המיצוי שהוא מקביל לזריקה, נעשית בגוף בלבד (השוה גם זבחים סו.).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה