אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק א · פסוק ח

פסוק ז

ח-ט. את הנתחים... על העצים. הנתחים שנערכו על העצים הם: א) האברים שנזכרו למעלה. ב) הראש, שלא נמצא בין הנתחים, מפני שניתז על ידי השחיטה ולא הופשט יחד עם שאר העולה, כפי שהעירו בתו"כ. ג) "את הפדר", לפי תרגום אונקלוס – שעמו מסכימים חכמינו – תרבא, הוא החלב. כך גם השבעים: στέαρ הרמב"ן מבאר שהכוונה לחלב הדם הפרוס בין הקרביים העליונים והתחתונים (היינו בין כלי הנשימה לכלי העיכול). כן מתרגם גם צונץ: Zwerchfell. ולפי זה "פדר" - "פרד". אך קשה להסכים בנקל לפירוש זה. יונתן מתרגם: "פריסותא דתרבא", זוהי הרשת שמכסה את הקרביים הגדולים. לפי הביאור המסורתי קשה להבין, מדוע רק אצל העולה נמצא הביטוי "פדר". אבל חכמינו אומרים: "פורש את הפדר על בית השחיטה שהוא דרך כבוד" (ספרא, נדבה פ"ו ה"ב), כלומר מכסים את בית השחיטה בפדר כדי להקריב את הראש בדרך כבוד (ולכן אינו מוזכר בשמות כט יז, שכן הוא טפל לראש). ואולי נקרא פדר - פרד, כלומר מפריד, במובן מכסה, מפריד בין הרואה ובין העצם המכוסה, כדוגמת "מסך" שהוראתו וילון המבדיל וגם מכסה. והנה, בעוד שאצל החטאת והאשם קרב החלב בתורת העידית שבבשר בעל החי, כאן הוא משמש רק כמכסה בשביל חלקים אחרים.

וערכו... את הנתחים... הרב הירש מסופק אם הכוונה "להולכת איברים לכבש" (השוה יומא כו.), או "להולכה מן הכבש למזבח". ואנו רוצים לבאר את הפסוק על פי הפשט הפשוט: "ערך על העצים" משמעותו "סדר מעל העצים", כמו שפירוש, "ערך עצים על האש" - סדר עצים מעל לאש. הפסוק "וערכו בני אהרן וגו' המזבחה", כולל כאן כל העבודות שלאחר הניתוח, היינו גם הולכת איברים לכבש וגם הולכה מן הכבש למזבח. כי פסוק ח קשור קשר הדוק אל פסוק ט, שתכנו הוא: וערכו בני אהרן את הנתחים מעל לאש, קרבו וכרעיו ירחצו במים, והכהן יקטיר הכל על המזבח. ההקטרה צריכה להיות כך, שכל הנתחים יהיו מסודרים מעל לאש, וחוץ מזה יש לרחוץ את הרגלים ואת בני המעים. לפי זה מצווה חציו האחרון של פסוק ט את ההקטרה, ואילו פסוק ח וחציו הראשון של פסוק ט מצווים את אופן ההקטרה. כדי שיוצאו החלקים מן הכבש בסדר על גבי המזבח, היה צורך לסדר אותם עוד קודם לכן על הכבש. ומעשה זה הוא התחלת העריכה, אשר צריכה להיעשות על ידי כהנים מרובים. וכמה היה מספר הכהנים? זה יוצא לנו מתוך השוואת הפסוק שלפנינו לפסוק יב. הנה לכאורה מתמיה שבעולת צאן (פסוק יב) כתוב "וערך הכהן" בלשון יחיד, וכאן, בבקר, כתוב "וערכו" בלשון רבים. אבן עזרא מפרש בזה הלשון: "וערכו" – על בן הבקר כי הוא גדול, ועל הכבש "וערך". מקצת אמת יש בדברים אלה. הם מקילים עלינו להבין את הספרא: "וערכו בני אהרן", יכול אפילו מאה, ת"ל וערך הכהן אותם. יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים, ת"ל וערכו, הא כיצד אחד עורך שני איברים וכמה הם איברים עשרה, ואחד בקרביים, נמצא טלה עולה בששה, דברי ר"י, ר"ע אומר וכו'".

עולת התמיד, וכפי שמסתבר גם כל שאר עולת בהמה, נותחה לפי המשנה (תמיד ד ב) לעשרה חלקים. החלק הראשון היה הראש המכוסה בפדר, ויתר תשעת החלקים נכללו בכתוב במלה "נתחים". החלוקה הזאת היתה בוודאי לפי מסורת למשה מסיני. את עשרת החלקים חילקו עוד לחמש קבוצות, שני חלקים שני חלקים לקבוצה, ונוספה על אלו עוד קבוצה ששית הכוללת קרב וכרעיים. כל זה נכלל ב'הנחה' שבכתוב.

ומכאן ההסבר לחילוק הלשון, בבקר כתוב "וערכו", מפני שהוא זקוק לכהנים רבים, ואילו בצאן כתוב "וערך", משום שהיה די בכהן אחד. אולם חכמינו הוסיפו לבאר, שהדברים אמורים כאן רק בנוגע לקבוצה אחת, כי רק בשני חלקים אפשר לומר שדי בכהן אחד, ולא בכל החלקים יחד. ולפי זה נערכה קבוצה אחת של צאן בידי כהן אחד, אבל בבקר היו דרושים לכל קבוצה כהנים רבים. ובסך הכל היו דרושים לכל שש הקבוצות של בקר שמונה עשר כהנים, כפי שמפורט במס' יומא כו: אמנם, אפילו כהן אחד היה יכול לעשות את העבודה הזאת, אילו היו מובאים הנתחים אחד אחד בזה אחר זה, ולא כולם בבת אחת. אלא שהתורה רצתה למעט זאת באמרה: "וערכו וגו'". בקרבן מן הבקר, שאי אפשר שהעריכה תיעשה בבת אחת על ידי כהן אחד, היה הכרח לשתף כהנים רבים, כדי שהעריכה תיעשה במהירות. ואולי היתה כוונת הצו "וערכו וגו'", שיהיו כהנים רבים עוסקים בדבר ("ברב עם הדרת מלך, משלי יד כח), ברם, זה עומד בסתירה לפסוק יב: "וערך הכהן אותם". כאן אנו רואים ברור, שעד כמה שאפשר היו צריכות העבודות להיעשות על ידי כהן אחד. ולכן מלמדים אותנו שני הכתובים "וערכו" – "וערך" ביחד: א) שאת מספר הכהנים צריך לצמצם עד כמה שאפשר, ב) שאעפ"כ יש לדאוג לכך שהעריכה תיעשה בבת אחת. ובזה מבואר המאמר בספרא שהבאנו לעיל.

כאן דיברנו רק על תחילת העריכה, היינו הולכת אברים לכבש: ובנוגע לסוף העריכה, היינו הולכה מכבש למזבח, יש מחלוקת במספר הכהנים הדרוש לכך (עיין יומא כו:).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה