אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק ח · הלכה ב

הלכה א

היה אוכל באשכול. תני הכא הך פלוגתא משום דדמיא לדלעיל שהתחיל בהיתר ובס"פ המביא כדי יין מייתי לה ופירש"י ז"ל היה אוכל באשכול וסתם אשכול לאו גמר מלאכה הוא דסתם ענבים לדריכה קיימי הילכך מותרין דרך עראי:

ונכנס מן הגנה לחצר. שלקטו משם ובא לו לחצר וחצר קובעת למעשרות כדמפ' בפ"ב דמעשרות:

יגמור. אם רצה לגמור בחצר אכילתו יגמור וטעמא מפ' בגמ':

לא יגמור. דקסבר חצר קובעת דבר שלא נגמרה מלאכתו ולית ליה טעמא דהתחיל בהיתר:

חשכה לילי שבת. דאמרי התם דשבת קובעת למעשר בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו:

ור' אליעזר. כי היכי דאמר בחצר אמר בשבת:

ור' יהושע. כדאית ליה:

תמן תנינן. פ"ג דמעשרות:

גפן שהיא נטועה בחצר. שהיא קובעת:

נוטל. כל האשכול ואוכלו ואין צריך לגרגר:

וכן ברמון. אין צריך לפרוט:

וכן באבטיח. אין צריך לספות:

מגרגר באשכול. נוטל פסיגין פסיגין דהוי דרך עראי:

פורט ברמון. נוטל פרצדין אחד אחד:

סופת באבטיח. חותך ושובר קצת ואוכלו דהוי עראי:

כר' אליעזר. ונוטל את כל האשכול דקתני גומר הוא דקאמר כלומר אם התחיל בשוגג וכו' נוטל את כולו ומשלימו:

עקיצת האוכל כתחלתו. תלישת האוכל מעוקצו כתחלת אכילה וכיון דהתחלה שרי מגמר נמי שרי כר' אליעזר:

שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת. ונוטל כל האשכול היינו שמניחו לתוך פיו בבת אחת ואוכלו זהו דרך עראי שהתחיל בו בהיתר דר' אליעזר אזיל לטעמיה אליבא דר' יוחנן:

ימתין עד מוצאי שבת ויגמור. דשבת דקתני היינו למוצאי שבת. ודחצר היינו שיצא חוץ ור' יהושע אפילו בהא פליג דשבת קבעה אפילו למוצאי שבת:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה