אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

ובלבד שישלם מן היפה על הרע. כדמפ' בגמ' אכל גרוגרות ושלם תמרים תבא עליו ברכה דהוי מידי דקפיץ עליה זבינא:

אלא ממין על מינו. כדמפ' טעמא בסיפא:

ממקום שר' אליעזר מקל משם ר' עקיבא מחמיר שנא' ונתן וגו'. לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית וכו'. כ' הראב"ד ז"ל בפירוש ת"כ מיתחזי לי דר' עקיבא ור' אליעזר לא פליגי אלא במין על שאינו מינו אבל באוכל קישואין של ערב שביעית ורוצה לשלם קישואין של שביעית דברי הכל אין תשלומיו תשלומין שהרי אף לר' אליעזר בעינן דבר שהוא ראוי ליעשות קדש וקישואין של שביעית אינן ראויין ליעשות תרומה על פירות אחרים ולא שייך בהו זיקת תרומה כלל דכי הוי בשעת לקיטה הוא דמחייבי דירק בשעת לקיטתו עישורו ואז הוי שביעית והאי דקאמר הכא על מילתיה דר' עקיבא לפיכך אכל קישואין וכו' לאו למימרא דר' אליעזר פליג עליה ולמימר שישלם לו פירות שביעית אלא כיון דאמר קרא ונתן לכהן את הקדש וסבר ר' עקיבא קדש שאכל אבל מין על שאינו מינו לא לפיכך אכל קישואין של ערב שביעית וכלו ימתין לקישואין של מוצאי שביעית ואילו לר' אליעזר אינו צריך להמתין עד מוצאי שביעית כלל אלא ישלם לו מיד בערב שביעית ממין אחר ע"כ ודבריו נכונים. ובגמ' מפ' דקישואין של שביעית לאו דוקא דלאו משום איסור ספיחין בלחוד דלר' עקיבא מדאורייתא אסורין פסיל להו אלא אפילו פירות היתר דשרו באכילה בשביעית כגון פירות האילן לא מצי נמי לשלומי מינייהו כדמפ' בגמ':

קדש שאכל. מין קדש שאכל אבל מן החדש על הישן מודי ר' עקיבא כדאיתא בתוספתא:

אכל בכורים מהו משלם. דבכורים אית בהו מיתה וחומש לזר כתרומה כדתנן בפ"ב דבכורים ותשלומיהן נמי בכורים ולר' עקיבא קא בעי כיון דבכורים ליתנהו במשקה כדאיתא בפ' העור והרוטב ותנן לה נמי לקמן א"כ יין על ענבים מינו קא חשיב או לא:

פירות שלא הביאו שליש חייבין בחלה. כדתנן בפ"ק דחלה וחלה נמי מיקריא תרומה ותשלומיה הויין חלה מי נימא דחשיב שאינו מינו אם אכל חלה שהביאה שליש ובא לשלם חלה שלא הביאה שליש או דילמא מינו חשיבא:

ניקנים במחובר לקרקע. כדתניא בספרי כורך עליה גמי לסימן ואומר ה"ז בכורים:

שאין משלמין מפירות ח"ל. ואע"ג דאית בהן זיקת תרומה כדתנן בפ"ק מדקאמר ימתין למוצאי שביעית והא איכא פירות ח"ל דאית בהו בשביעית זיקת תרומה ומעשר עני אלא דאין משלמין מהן:

ודחי תלמודא דאפילו תימא משלמין וכו' מפירות ח"ל. וכ"ת אמאי ימתין מתני' וכו':

להביא ירק מח"ל. משו' גושא ומשו"ה לא מצי תנא לאשכוחי שישלם לו עד מוצאי שביעית אבל השתא דפירות ח"ל מצויין משלמין דאית בהו זיקת תרומה ומעשר דמיחלפי בפירות הארץ:

אבל דבר שהוא פירות היתר. בעיא היא פירות האילן דאין בהן משום ספיחין מי שרי ר' עקיבא:

ומשני לא שאם אתה אומר כן נמצא לוקח קורדום מפירות שביעית. דפריעת חובו סחורה הויא וקורדום חשיב דלאו מידי דאכילה סחורה הויא והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה וכדאיתא במס' שביעית:

הדרן עלך פרק האוכל שוגג בס"ד

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה