אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק ד · הלכה ח

הלכה ז

סאה תרומה שנפלה על פי מגורה. ומגורה אוצר החטים אמבר בלע"ז ונפלה על פי האוצר בשטחיות שלפני החטים שבו דומיא דדרסה על פי חבית:

וקפאה. שהסיר את של מטלה כדכתיב ויצף הברזל וקפא פרזלא. וקפאה שב אל המגורה לא אל הסאה ונשאר עדיין מן התרומה במגורה כדאיתא בגמ':

אם יש בקיפוי מאה סאין. שהיה האוצר כל כך רחב שכאשר לקטו החטים מעל פניו ברחת משערין שיש בהן מאה סאין של חולין מלבד התרומה הקיפוי עולה ואם לאו הקיפוי אסור וחטים האחרים שתחת הקיפוי מותרין כדאמרינן לעיל הפומין אסורין והשוליים מותרין ומשמע השתא דטעמא דהקיפוי אסור כי אין שיעור בקיפוי לחודיה משום דאין החטים של מטה מסייעות ובגמ' פריך דר' אליעזר מדידיה לדידיה דהא תנן לעיל במתני' דרואין אותן כאלו הן פרודות והתחתונות מעלות ומשני לה:

ור' יהושע אומר לא תעלה. הסאה אפילו יש בקיפוי שיעור ובגמ' נפ' בס"ד:

יקפנה. שב אל הסאה שנופל כל התרומה דרואין אותה כאילו הן חטים ע"ג שעורים ומוציא התרומה לעצמה שנפלה ע"ג המגורה עם מעט מן החולין שנפלה עליהן כמו שמאסף חטים מע"ג שעורים ותחתונים שרו אף אם אין בהן ק' כנגד התרומה והכי איתא בתוספתא וכן פסק הרמב"ם ז"ל פי"ד:

בשאינו יודע אם בלולות הן. אם נתבלבלה בהן כל אותה סאה בכל המגורה:

או אין ידוע לאין נפלה. להיכן נפלה דלא ידע לאי זה מקום במגורה נפלה אם לצפונה או לדרומה:

שתי קופות שתי מגורות. כלומר או שתי מגורות:

שנפלה תרומה לתוך א' מהן. ואפילו בלא נבללה אלא דאין ידוע לאי זו מהן נפלה ובכל אחת יש חמשים סאין ושתיהן אסורות מספק מסייעות זו את זו לבטל והרמב"ם ז"ל בפ' י"ד כתב שתי קופות או שתי מגורות שנפלה תרומה לתוך אחת ונבללה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה אם היו שתי מגורות בבית א' הרי אלו מצטרפות וכו' ע"כ. ואין צריך לנבללה כיון דאין ידוע לאין נפלה כדתנן לעיל ושרינן להו, ועוד ע"כ לא פליג ר' יהושע לעיל עליה דר' אליעזר דאין רואין העליונות כאלו הן פרודות אלא גבי דבלה דפי חבית או דפי כוורת דדבר שבמנין הוא וחשיב אבל הכא לא, ובגמ' מפרש כיצד מעלות ומסייעות זו את זו:

אפילו הן בשתי עיירות. כיון דשל אדם א' הן מצטרפין דלסוף יצרפם כאחת:

שנפלה אחת לתוכן וכו'. שנפלה אגודה א' כיוצא באלו והיתה חצייה תרומה וחצייה חולין נמצאו שיש כאן מאה ושני תחצאים ק"ב שיעורין כשיעור של תרומה עם האגודה שחצייה תרומה וקמ"ל דאע"ג דאין האגודות מתערבות יחד אפילו הכי מעלות זו את זו:

אמרתי לפניו. דר' יוסי תלמידיה דר' עקיבא הוא כדאמרינן בפ' הבא על יבמתו כלומר ושתק ר' עקיבא והודה לדברי:

אם יש בקיפוי כשיעור אין הא ארעייתא לא. דאין התחתונים מצטרפין:

כמרבה מזיד. פי' רבנו שמשון דגרע משום דקפא דלא רצה שיצטרף ומשו"ה לא מצטרף ואין הלשון משמע כן אלא ה"פ דהתרומה היא בעינה בשטחיות המגורה והרי לקחה לעצמה ולא כולה וכי הדר ונטל החטים שלהלן ממנה ונתן עמה אע"ג דאפשר דלא נתכוין אלא שלא תתבלבל לתוכה אפ"ה כיון דלקחה בעינה הוי כאילו מרבה מזיד עליה והחמירו דבעינן בקיפוי לחודיה כדי להתיר סאין שבקיפוי כשיעור דהרי הוא כאילו מדמע התרומה במזיד ותנן דאין מבטלין איסור לכתחלה ומש"ה חטים התחתונים לא אהנו וכדפרשי' דקיפוי נמי קנסינן דחדא היא אליביה:

כסאה עולה. מתוך מאה הוי כאילו הרים הסאה לחודיה לתתה לכהן ואע"ג דקא מצטרפי סאין אחרים הא תנן במס' ערלה דצריך להרים ותנן לקמן סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפלה למקום אחר ר' אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי הילכך לא תעלה מחמת סאין של הקיפוי אלא אם יש בקיפוי שיעור דאה"נ דכמעורבת חשיבא דהא תחתונים מסייעין לבטלה ואפילו במבוטלת בהדיא ס"ל לקמן דבעינה חשיבא ומדמעת ומשו"ה בעינן בקיפוי כשיעור וכיון דר' אליעזר דמקל בפי כוורת מחמיר כאן ר' יהושע דמחמיר התם כ"ש דיחמיר הכא אפילו אם יש בקיפוי שיעור הוא כולהו לכהן:

מה נפיק מביניהון. מאי בינייהו בין תירוצא דרב כהנא ובין תירוצא דר' אסי:

ומתרצי' הא איכא בינייהו על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. כלומר אם קפה ובא לרבות ולתת חטים עוד על הקיפוי:

על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. דהא מדמי לה לסאה עולה מתוך מאה וכמעורבת היא ואינה בעינה, ואע"ג דר' אליעזר ס"ל דתרומה בעינה מחתה כדאיתא פ' נוטל ה"מ לענין דמדמעת ובעיא ק' אבל לענין להתירה ולרבות עליה ס"ל לר' אסי דמודי לרבנן דלגבי האי כמעורבת היא ואינה בעינה ובריש סאה תרומה נמי אמר דאיכא מילי דמודי ר' אליעזר דאינה בעינה:

על דעתיה דרב ותרומה בעינה היא ואסור לרבות עליה:

קפה וחזר וקפה. כהנא אסור לרבות על הקפוי' דמרבה מזיד חשיב לה במזיד לר' אסי כיון דמותר לרבות דלא חשיבא בעינה הקפוי שני מעלה את התרומה וקיפוי שני דהכא היה גם בו מהתרומה בעינה וכגון דקיפוי קמא נטלו דק מאד ונשאר עדיין מהתרומה ובקיפוי השני נטלו:

אע"פ שלא שייר. כגון שלא היו חטים במגורה אלא ב' אצבעות והיה רחבה ובשני קפויין אזלי כולהו שרי לר' אסי דמותר לרבות:

והוא ששייר. דאם לא שייר לא שמיה קיפוי. ונ"ל דכי פליגי ר' אילא ור' אסי עליה דרב כהנא היינו לתרוצי מילתא דר' אליעזר דלר' יהושע פשיטא דבעינה ממש היא דלית ליה רואין כאלו הן פרודות ואפילו יש בקיפוי מאה אסור משום מרבה מזיד ולקופה לחוד הוא דאסור כן נ"ל פי' שמועה זו ולא כתבתי פי' רבנו שמשון ז"ל במימרא דר' אסי דאין לו משמעות בלשון הגמ' כלל:

שתי קופות בשתי עליות. אפי' בשתי עליות מצטרפין ושתי מגורות דוקא בעליה א' מצטרפין:

קופות דרכן להתפנות. דרך הוא שנושאן למקום א' ומערבן יחד אבל מגורות דוקא בעלייה אחת העלייה מצרפן אבל בשתי עליות אין דרך לפנותן מעלייה זו לעלייה אחרת וכתב רבנו שמשון ז"ל ונראה דלפי טעם זה דוקא כשהן של אדם אחד אבל של שני בני אדם לא וניחא השתא הא דקתני בתוספתא בזו מאה ובזו אין מאה אומר אני לתוך מאה נפלה ומאי נפקא מינה הא כיון דלא ידיע מעלות זו את זו אלא משום תרי גברי איצטריך ואין לומר משום שתי עיירות נקט לה דהא קתני לה בתר מילתיה דר"ש ולדידיה אפילו חמשים חמשים נמי מעלות ומאה למאי איצטריך להעלות סאה א' לכהן ומשום גזל השבט:

בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה. ואין עירוב מקוואות ביניהם דהיינו כשפופרת דקי"ל אין מקוה שלם נפסל במים שאובין:

קוויה פסולה. מאלו המים הנקוין בו שהם פסולין ששלשת לוגין מים שאובין פסלום:

ריבה על הידועה וביטלה שוגג. שנפלה בה עד שיעור ק"א לתרומה:

מעלה ומתיר. מעלה משם סאה לכהן משום גזל השבט:

והשנייה חזרה להוכיחה. שהרי הראשונה שהיא ידועה הותרה והשנייה אינה ידועה וחזרה כבתחלה שצריך אתה להוכיח לאי זו קופה נפלה כדי לאוסרה ואינך יכול דאינה ידועה ומצטרפין חמשים של זו לבטלה דדוקא כי הוה מקולקלת הוה אמרינן הכי אבל כיון דאינה מקולקלת ונשאר הספק של הסאה אם בזו נפל או בזו הא תנן דמצטרפות ונמצא שתי סאין עולות מתוך מאה וחמשים סאה:

אין אומרין במקום שנפלה השניה שם נפלה הראשונה. ותהוי האחרת מותרת בלא רבייה אלא ספק נמי יש באחרת ושתי הקופות מקולקלות כדמפ' ואזיל:

ריבה על א' מהן. בין ריבה על הידועה בין על שאינה ידועה:

וביטלה שוגג וכו' השנייה אסורה עד שירבה וכו'. והא דלא אמרי' הכא כמו ברישא דכי ריבה על הידועה חזרה השנייה שאינה ידועה להצטרף ועולה היינו טעמא דהכא כיון דמעיקרא נצטרפו להיתירא והוה חזיא הספק בין בזו ובין בזו והדר אידחו מההצטרפות תו לא חזו דכיון דפקע פקע אבל רישא דמעיקרא לא חזו להצטרפות וכי ריבה על הידועה ההיא שעתא חיילא ההצטרפות שרייא ודמי להא דגרסינן פ' לולב הגזול היו ענביו מרובין מעליו פסול ואינו ממעטן בי"ט תנא עבר ולקטן כשר ומפ' בגמרא דוקא שהשחירו מעיו"ט דהוי דחוי מעקרו אבל השחירו בי"ט הוה ליה נראה ונדחה ואינו חוזר ונראה ופסול:

וביטלה שוגג. דאילו במזיד אסור דאין מבטלין איסור לכתחלה כדתנן לקמן בס"פ סאה תרומה. והרמב"ם ז"ל פי"ד כתב שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך א' מהן ונודע לאי זו מהן נפלה ואח"כ נפלה סאה שנייה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה אומרים למקום שנפלה הראשונה נפלה שנייה לפי שתולין הקלקלה במקולקל נפלה סאה ראשונה לתוך א' מהן ואין ידוע לאי זו מהן ונפלה סאה שנייה ונודע לאי זו מהן נפלה אין אומרים למקום שנפלה שנייה נפלה ראשונה אלא שתיהן מקולקלות ולא כתב לא סיפא דרישא ולא סיפא דסיפא ולא ידעתי למה:

לדעתו הדבר תלוי. אתיא כר"מ דהלוקח יין מבין הכותיים וס"ל כר' יהודה דפ"ב דע"ז דס"ל דאין משקין מעורבין כדאיתא התם והר"ם ז"ל פסק להא פ"ד ולא יתפרש לשונו שם אלא ביבש ולא בלח אע"ג דהכא גבי לח איתמר משום דהרב פסק גבי לח דבשל תורה אין ברירה:

אף במקוה כן. כגון שני מקוואות בזו עשרים ובזו עשרים ואין עירוב מקוואות ביניהן ונפלו מים שאובין בא' מהן דנפסל והיו בשיפועו של הר זה בגובה שיפועו וזה בשוליו ונתערבו ונפסלו שניהם אם רצה להוציא מים של מטה או של מעלה בדעתו הדבר תלוי ויערה אותו וימלאנו מים כשרים:

היך עבידא. היכי דמי:

שתיהן אסורות. דאינן מצטרפות:

שכבר עלתה התרומה. בפעם הראשונה ואע"ג דגם לזו בעי' רבייה וחשבינן דשמא הכא נפלה התרומה מ"מ הא דאמרינן גבי תרומה אחר הרבייה צריך להרים היינו משום גזל השבט וכיון דלא נפלה או בהא או בהא אלא סאה אחת והעלתה לא מחייב תו:

מאה קישואין טהורים. ולא הוכשרו הואיל ואינו מקפיד על תערובתן מעלה:

הוכשרו. הרי מקפיד על תערובתו דלא ניחא ליה בהכי מפני שלא יטמא השאר חשיב כאילו הוא בעיניה דלא ניחא ליה בתערובתן ושמא יהיב דעתיה עליו ויכירנו הילכך אינו מעלה וברייתא ה"פ בלול מעלה שאינו מקפיד בבלילתו אם בא לערבן מעלה מצטרפין האגודות כולן לבטל התרומה ומתני' בהכי עסקינן דלא הוכשרו ושאינו בלול אינו מעלה דהוא מקפיד על בלילתו ואינו רוצה אין מצטרפין להעלות התרומה. וכתב רבנו שמשון ז"ל וכל זה בדבר שאינו נבלל כגון יבש אבל בדבר הבלול בין מקפיד בין אינו מקפיד מעלה ע"כ ונכון הוא ומוכרח:

הדרן עלך פרק המפריש בס"ד

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה