אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

מגורה. אוצר שכונסין בה התבואה כדכתיב נהרסו ממגורות.

סאה לבן לוי. למעשר ראשון:

וסאה לעני. למעשר עני אם היא שנת מעשר עני ויש לו להפריש סאין רבים להשלים החיוב של תבואת האוצר ואינו רוצה אלא לתקן ח' ולאכלם מעט מעט ובא אחר יום או יומים ומפריש לעצמו ח' סאין לפי שכבר הוציא חוקם הראוי להם והא דלא מיירי הכא בתרומה משום דקי"ל דאין הגרן נעקר אלא א"כ נתרם כולו כדאיתא בתוספתא ואיתא נמי במס' מעשרות. וכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה והא דנקט ח' לפי ששנה שתי סאים והוא בקירוב החשבון אבל בדיוק החשבון אינו טעון לתת לעני אלא תשע עשיריות מהסאה ויפריש ג"כ אותן שמנה סאין ועשירית סאה ע"כ. ור"מ סבר דמפריש עליהן עתה השמנה סאין לאכול כאילו הן קיימין דהוה ליה כאילו הפרישן משעה ראשונה ורבנן סברי אינו מפריש אלא לפי חשבון מה שנשאר מן הסאים שנתן דמסתיין דאקלינן עליה כאילו הפריש משעה ראשונה הני סאין על המעשר הקיים ולא נאמר חולין מתוקנין וטבל מעורבין יש כאן דהא מוציאין מן המגורה שכולה טבל אלא שנקל עליו ג"כ שיאכל שמנה סאין עכשו על סמך שתי סאין הראשונים הילכך כנגד מעשר הקיים יפריש חולין השתא ויאכל לפי החשבון ומה שאכלו הלוי והעני יצטרף לבסוף עם שאר המעשר כשיבוא לתקן כל תבואת המגורה:

עשו אותו כפועל וכו'. משום דקשיא ליה לר' אלעזר דהא איכא למיחש דשמא אם נתן כל המעשרות הראויים אל המגורה בפנים אחת שמא אלו שנוטל עתה לעצמו לר"מ שמנה ולרבנן כפי חשבון הקיים יעלו לתרומה ומעשר שני ועוד קשה לר"מ דהא אינם קיימים השתי סאין ואמאי חשיבי אלו השמנה סאין מתוקנים כאילו היו מבוררין ומופרשין משעה ראשונה וקאמר דעשו אותו כפועל דכי היכי דגבי פועל התירו ההיא דתנן בפ' בתרא דמס' דמאי פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרות אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל וזו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונות ומחולל על המעות ע"כ. והשתא אקילו רבנן גבי פועל מאי דלא אקילו בכולהו אינך דתני התם בהו מעשר שני בצפונו או בדרומו ובכוס קתני מעשר שני בפי הכוס וגבי פועל לא סיים המעשר אלא תלה אותו במה שישייר מאכילתו באחרונה דהא לא קתני על תשעים אלו ובבחירתו הדבר תלוי וקא"ר אלעזר דכי היכי דגבי פועל התירו שלא יבטל ממלאכתו ה"נ הכא מיירי שהוא טרוד ואין לו פנאי להפריש כל המעשרות הראויין לתבואת המגורה ומשום דזמנו בהול הקלו שיוציא שמנה סאין לאכילתו לר"מ כדאית ליה ולרבנן כדאית להו דכך הוא נוטל עכשו לאכילת חולין על המעשר שכבר נאכל כמו כשמפריש המעשר על מה שכבר אכל. ורבנו שמשון ז"ל פי' דהכא מיירי בפועל עיין בפירושיו ואינו נכון דהוה ליה למימר מתני' בפועל שאינו מאמין לבעל הבית ומאי עשו אותו וכו'. אם נשרפו הפירות התרומה בטיבלה. הכא קאי גבי מתני' דקולא דאקיל ר' מאיר גביה היינו משום דזמנו בהול להוציא ח' סאין לאכילתו ואם לא נתקיים תנאו וכגון דנשרפו הפירות שלא אכלן פשיטא דתרומה טבל היא דהא מעיקרא על ח' שאני אוכל קאמר וכיון דלא אכלן לא נסתיימו ולא חייל עלייהו שמא דמעשר:

אבל אם נשרפה התרומה. קודם אכילת הפירות מיבעיא לן לר"מ מי אמרינן כיון דאשכחן ליה לר"מ דאמר המקדש את האשה ע"מ שתמות אחותיך אם נתקיים תנאו מקודשת אע"ג דנאכלו המעות בשעת קיום התנאי וה"נ כה"ג ל"ש נשרפו ול"ש נאכלו לבעליהן או דילמא שאני הכא דבשעה שנתן שתי סאים לא הפריש מיד השמנה כדפרישית במתני' וא"כ מיד להניית כהן קא בעי ואם נשרפו לא נהנה והוו טבל הח' סאים כשמפרישם ופשיט תלמודא דהכא נמי דיינינן כדינא דתמות אחותיך דלכשמתה אחותה הרי היא מקודשת: מעשרות קרויים תרומה כדכתיב מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה