אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי שלמה סירליאו

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אין תורמין זיתים על השמן וכו'. דזיתים הוי דבר שלא נגמרה מלאכתו ושמן דבר שנגמרה מלאכתו:

תרומת עצמן יש בהן. להא מיהא אהני קריאת שם לתרומת עצמן של הזיתים ואע"ג דלא אהני לתרומת השמן הזיתים קדשו מיהת מדומעין והוו להו הני זיתים תרומה וחולין מעורבין יחד וימכרו לכהן בדמי תרומה:

וב"ה. סברי אינה תרומה כלל וטבל גמור הוי הני והני ואפילו נכהן הוי במיתה כדאמרינן במס' דמאי ויכול לעשותן תרומה ומעשר על מקום אחר:

תמן תנינן. מתני' היא בסוף פירקין ואפ"ה גרסינן תמן תנינן דאשכחן נמי בפ' במה בהמה תנן התם והיא משנה שנויה באותו הפרק ובפ"ק דפסחים נמי גרסינן תנן התם והיא משנה באותו הפ':

מדבר שנגמרה מלאכתו. כגון שמן:

על שלא נגמרה מלאכתו. כגון זיתים ולא מדבר שלא נגמרה. כגון זיתים על דבר שנגמרה כגון שמן:

ולא מדבר שלא נגמרה על דבר שלא נגמרה. כגון מזיתים על זיתים ועתיד לכתשן או מענבים על ענבים ועתיד לדרכן וקתני סיפא בסתמא ואם תרמו תרומתן תרומה והכא קאמרי ב"ה דאין תרומתן תרומה. וקשיא בה תרתי חדא דההיא מני. ובהא דהכא מ"ט דב"ה ואהא הוא דמשני מפני גזל השבט שגוזל לכהן וכדמפ' ואזיל. וס"ד דר' חנניה דהיינו מפני הטורח שיש טורח לכהן גבי זיתים וענבים לעשותן שמן ויין: ופריך ר' חנניה מאי מפני גזל השבט דקאמר ר' יוחנן:

אין תימר מפני הטורח הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז. דמפריש גרגירי האורז שהוא תוך קליפתו על אורז קלוף דאין כאן בהאי אורז שהוא תרומה טורח דגרגירי אורז קלין לקלוף ואדרבה נחת רוח איכא מאי גזל איכא הכא:

ואפילו הגע עצמך שהיו שבלים. של חטה על חטה מרוחה דנקל להוציא הגרגרים מן השבלים נחת רוח היא ולא משני:

עד כאן מקשי ר' חנניה. לטעמא דר' יוחנן:

ור' מנא. לא פי' כן למילתי' דר' אילא דאמר משמיה דר' יוחנן גזל השבט אלא היינו דקאמר ר"י גזל השבט דאינו תורם אלא לפי זיתים. כלומר כשתורם זיתים על השמן אם ד' סאין זיתים מוציאין סאתים שמן והיה לו להפריש לתרומה על צ"ח סאין שמן דטבל היה לו להפריש ד' סאין זיתים לתרומה והוא לא עשה כן אלא הפריש עליהן שתי סאין זיתים והיינו גזל השבט:

ופריך תלמודא הגע עצמך שתרם לפי שמן. ה"נ דלהוי תרומתו תרומה והא מתני' סתמא קתני וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה: ומשני עכשו אמת עושה כן ופעם אחרת לא יעשה כן:

זה מתכוין לרבות. דסבר דאין עליו חיוב להפריש ד' סאין על צ"ח סאין אלא שהוא מתכוין לרבות בתרומה ויכול לעשות כן כדתנן לקמן בפ' המפריש:

ואני איני. רוצה להרבות ואיני מפריש אלא שתי סאים. והקשה רבנו שמשון ז"ל דמאי משני בהדי טעמא דר' יוחנן דגזל השבט גבי מתני' דסוף פירקין נמי נימא הכי דאיך תרומתן תרומה וליכא למימר דדוקא גבי זיתים וענבים שצריך לעוצרם בגת או בבד ויש בהן טורח מרובה שייך גזל השבע בהו טפי מבשאר דברים ומתני' דלקמן מיירי בשאר דברים דהא ר' יוחנן גופיה קאמר בסמוך דמתני' דתנן אין תרומתך תרומה היא זיתים על השמן וענבים על היין היא שאר כל הדברים. ולר' מנא נמי דמשני משום דמבקש לתרום לפי שמן וכו' תיקשי דנימא ה"נ בההיא דסוף פירקין. ותירץ הרב ז"ל דמתני' דלקמן מפ' לה ר' יוחנן דנטל רשות מן הכהן דזימנין דניחא ליה בזיתים ובענבים יותר מן השמן והיין ואפ"ה קתני דלכתחלה אסור ובדיעבד הוא דתרומתו תרומה ור' מנא מפ' מתני' דסוף פירקין לאו בזיתים על השמן מיירי אלא בשאר פירות כגון מדבר שלא נתמרח על דבר שנתמרח וכן בכל הפירות כה"ג חוץ מזיתים על השמן וחוץ מהענבים על היין דבהני אין תרומתן תרומה ובשאר פירות תרומתן תרומה ע"כ. ואני אומר דעד השתא לא תירץ אלא מ"ט דב"ה ומחזקיה ולהלן מתרץ רומיא דמתני' וכמו שאפרש בס"ד:

לא אמרו אלא זיתים על השמן וענבים וכו'. שצריך לעצרן בגת או בבד ובטהרה וכיון דזיתים וענבים לא קיימי אלא לדריכה וסחיטה ושחתם ברית הלוי איכא דרחמנא אמר גבי תרומה דמעך תירושך ויצהרך ושאר כל הדברים לא אלא תרומתן תרומה ומתני' דסוף פירקין בשאר דברים. וטעמא דב"ש דפליגי הכא נראה דסבר חזקיה דכיון דמשקה דהני הוי משקה ומכשיר וכי הוו אוכל לא מכשרי איכא למימר דדוקא הכא קדשו מדומעין דנתכוון שלא לטמאות התרומה. וב"ה סברי רשע הוי ותרי מיני חשיבי אבל שאר מילי דלאו אורחא לעשותם משקה וליכא פסידא לכהן גבי אוכל בעיניה מודו ב"ה וב"ש דקדשו תרומתם:

ואפילו על אתר. שמיד טחן הזיתים או דרך הענבים ונתנן לכהן וליכא למיחש שמא יטריח את הכהן לדרוך אפ"ה אין תרומתן תרומה דמתני' לאו בטבל על טבל מיירי אלא בטבל על החולין א"נ בחולין על הטבל כדמפ' ואזיל:

לדברי ב"ש. דאמרי במתני' תרומת עצמן בהן דקשיא לן ואמאי כיון דתרם על השמן ולא תפשה תרומה עליהן נשארו הזיתים טבל כדמעיקרא ומ"ט דב"ש:

ומפ' דהיינו טעמא דנעשה כאומר ה"ז תרומה עליה ועל שלמטה. דהשתא א"נ לא תפיש על שלמטה משום דהוי שמן מ"מ קרא שם עליה וקדשו מדומעין:

במינו. דוקא סברי ב"ש דתפסא שם תרומה על הזיתים וכגון דזיתים טבל ושמן טבל אבל אם הזיתים חולין והשמן טבל או זיתים טבל ושמן חולין דהיינו במין על שאינו מינו לא פליגי:

א"ל ר' זעירא. לר' חנניה אין זו טעמו של ר' אמי אליבא דר' יוחנן אלא דר' יוחנן סבר אליבא דב"ש דכיון דאמר הרי זו תרומה נפטר מה שבידו כלומר גם שהשמן יהא פטור דהוי חולין מתוקנין וזיתים טבל דהוי שאינו מינו נמי פליגי ב"ש כדמפ' ואזיל:

ופריך וחולין פוטרין את הטבל. מי נימא דאיפכא נמי פליגי ב"ש דבזיתים חולין מתוקנין ושמן טבל ה"נ דשמן קדש מדומע ושרי לכהן:

כאחת. נפטר מה שבידו והיינו היכא שהזיתים טבל והשמן חולין. והיכא שהזיתים חולין והשמן טבל שהוא למטן נפטר מה שלמטן השמן שהוא טבל וקדוש מדומע אע"ג דלא הזכיר השם אלא על זיתים:

כאחת מכיון שאמר וכו'. כלומר תכף ובת אחת:

מכיון שאמר הרי זו נפטר וכו'. ומשום דקרא שם סברי ב"ש תרומת עצמן בהם כי היכי דלא להוי שם לבטלה בין מין על מינו דהיינו טבל על טבל ובין מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב נמי והכי אמרינן לקמן דמתני' דבסמוך על דעתיה דר' יוחנן במחלוקת. והשתא מיתרצו תרתי מתני' לר' יוחנן אליבא דר' זעירא דהכא אמרי ב"ה אין תרומתן תרומה משום דב"ש אמרי קדשו מדומעין ואפילו בחולין על טבל וטבל על חולין ומתני' דסוף פירקין דוקא בטבל על טבל איירי ור' חנניה דסבר דבמינו דוקא הוא דפליגי דהיינו טבל על טבל וס"ל דטעמא דמתני' מפני גזל השבט וכפי' דר' מנא מתרץ השתא רומיא דמתני' דבתרומה גדולה עסקינן שהיא צריכה לתרום מן המוקף וזיתים על שמן לא הוי מוקף אבל תרומת מעשר דלא בעיא מוקף כדאיתא לקמן בפ' אין תורמין ועוד דבעיא משקל ומנין ומדה דכתיב מעשר מן המעשר בצמצום וא"כ צריך למודדה תחלה קודם שיקרא עליה שם וכי מודדה הא הפרישה מן האחרות וליכא מוקף ומודו ב"ה דהויא תרומה בדיעבד ומתני' דסוף פירקין דתנן דבדיעבד תרומתו תרומה בתרומת מעשר קא מיירי לר' חנניה:

תמן תנינן. בפירקין דלקמן ותנן דכי תרים מן הטמא על הטהור דחולין הוו טהורין ותרומה הויא טמאה:

במזיד לא עשה ולא כלום. דקא מפסיד לכהן דתרומה טמאה באכילה לכהן בעשה ואין לו בה אלא הניית שריפה כדאיתא פ' במה מדליקין ועשה דאכילה מפורש במס' בכורים פ"ב:

מה א"ר יוסי. הכא שמא פליג אב"ה ובדיעבד הויא תרומה ומשני דק"ו הוא וכו' ובודאי יאמר דהויא תרומה:

ומקשה דאשכחן דתני ר' יוסי כגירסא דמתני'. ומסיק דטומאה לא שכיח דהוו זהירי על הטומאה כדאיתא במס' יומא ריש פ' בראשונה ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן וזיתים על שמן שכיחא וגזרו בה רבנן דהא ושחתם ברית הלוי איכא וכטעמא דחזקיה ומה שקשה על זה דבמתני' דעדויות תנן ר' יוסי אומר אין תורמין ותני עלה והכל מודים שאם תרם שאין צריך לתרום לקמן יתבאר בע"ה:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה