אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים· רבי שלמה סירליאו

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

מתפרנסין מתוכה בחשאי. בגמרא יליף לה מקרא:

ימכרו. ויחללו אותן ויתפיסו קדושתן בדמים וילכו לבדק הבית ובגמרא מפרש כיון דמחללין קדושתן אמאי לא יקדישו הדמים לקדשי מזבח:

והוה יהיב לחורנין. כדי שיהא בצנעא כדתנן במתני':

מן די דמך. משמת ראו שהיה נותן לאחרים משלו בצנעא וכ"ש מה שנותנין לו:

רבהון דרוחתא. שר השדים:

ולא תסיג גבול רעך. והלילה ניתן בו רשות למזיקין כדכתיב בו תרמוש כל חייתו יער ובמזיקין משתעי קרא כדאיתא במכילתא:

מן דהוה נסיב אמר לו מתנה. מתנה הן נתונים לך:

דשתין גבן. שנתנו היא ארוכה אכלנו שנטרח ונאכל והנהו יומי דשקלי לזכות את הרבים הוו שקלי דימי תשובה הם:

זכי עמי חד תרנגולא. תן לי תרנגולת בצדקה:

טמיתה. דמים שלה וקנה בשר ולא תתענג לאכול לתרנגולין כיון שאתה ניזון מן הצדקה:

אמר ליה מחזר. כשאחזור:

והוה יליף. היה למוד לאכול עם מלמד בנו פעם אחת ביום:

הוו ליה אורחין. לר' אושעיא רבא:

דלא לבזויי ביקרא דמרי. דגדול הכנסת אורחין כהקבלת פני שכינה כדאיתא פ' מפנין:

למאן דמתחמי ולא חמי. מי שנראה ואינו רואה שהיה סגי נהורא:

אמר להו מהו כן. מפני מה אתם מכבדים אותי:

דלמא ר' חמא. פירוש דאלימא זה המעשה הוא לספר שילמדו האנשים וכן נהוג הלשון הזה בירושלמי בכל ריש עובדא:

כמה ממון שקעו אבותי כאן. שפזרו ממון הרבה באלו הבתי כנסיות של לוד:

כמה נפשות איבדו וכו'. שהממון שפזרו כאן היה יותר טוב ויותר ראוי להספקות לתלמידים שהרבה תלמידים נמנעין מללמוד מפני חסרון כיס:

דליעון. שיתעסקו בתורה כמו דילאון תרעין לסדרא רבא שערים יפין לבית הועד הגדול:

ה"ג קדשי מזבח מוציאין את הראוי להן לקדשי בדק הבית קדשי בדק הבית מוציאין את הראוי להן לקדשי מזבח א"ר אחא כן היא מתני' קדשי מזבח מוצואין את הראוי להן מקדשי בדק הבית ואין קדשי בדק הבית מוציאין את הראוי להן מקדשי מזבח. וה"פ קדשי מזבח שלא הספיקו להן השקלים מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית פירוש מחללין קדושתן בפרוטה דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל והדר לקדשינהו למזבח א"נ דלב ב"ד מתנה עליהן כדאמרינן גבי תמידין שלא הוצרכו בפ' התרומה:

ואין קדשי בדק הבית וכו'. דמעלין בקדש ואין מורידין:

ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית. ומשמע אבל לא למזבח ואי ס"ד קדשי בדק הבית מהני לקדשי מזבח כשמוכרין אותן דנתחללו כדפרישנא במתני' אמאי הולכין הדמים לקדשי בדק הבית יותר מקדשי מזבח:

לצורך לשכת בדק הבית. מתני' בהכי מיירי כשהיה צורך לשכת בדק הבית למעות דאי לא צריך למזבח הוי אזיל והקשה הראב"ד ז"ל היכי אזלי קדשי בדק הבית למזבח הא תנן בפ' בתרא דתמורה אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה ותניא התם בגמרא קדשי בדק הבית שהתפיסן לקדשי מזבח לא עשה ולא כלום ופירש הוא ז"ל שהלשכה הזו עשויה לצורך זה וזה למזבח ולבדק הבית ואם היה כלי הראוי למזבח והוצרכו לו מוציאין אותו משם למזבח א"נ למערכה אבל אין מוציאין מלשכת בדק הבית למזבח כלי הצריך לו ולשכת בדק הבית אחרת היתה שם וכן לשכת התרומה וזו הלשכה היתה מיוחדת לכלים וקורא אותה כאן קדשי בדק הבית מפני שרובה היתה לקדשי בדק הבית עכ"ל בפ"ב דה' ערכין וכן השיג על הרמב"ם ז"ל בפ"ד דה' שקלים ואיני מכיר זאת הקושיא שאפילו נאמר שזאת הלשכה היתה מיוחדת לבדק הבית כי אמרינן דאין קדשי מזבח חלין על קדשי בדק הבית היינו כי אקדשינהו למזבח בעודן בקדושת בדק הבית וכן פירש הרמב"ם ז"ל פ"ו דהלכות ערכין אותה משנה וז"ל המקדיש קדשי בדק הבית למזבח ואמר הרי זה עולה או שלמים לא עשה ולא כלום שאין הקדש מזבח חל על קדשי בדק הבית שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ע"כ אבל כשמוכרין אותו כדתנן דבהכי מחללין קדושתו יכולין להתפיס קדושתו בדמים והדמים ילכו לבדק הבית והכלי אם ירצו מקדשי ליה למזבח דהא קי"ל פ' בתרא דתמורה המתפיס תמימין לבדק הבית כשנפדין הולכין למזבח שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ולדעתו ז"ל היכי חייל עלייהו קדושת מזבח אלא ודאי כדאמרן ובפ' התרומה כתבתי קצת מזה וכ"כ בעל הסמ"ג הברייתא הזו כלשון רבינו בפ"ב דערכין:

הדרן עלך פרק הממונין בס"ד

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה