אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים· רבי שלמה סירליאו

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

משלשה גזברין. תניא בתוספתא ג' גזברין מה היו עושים פודין את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני וכל מלאכת הקדש היתה נעשית על ידן ע"כ וג' גזברין בגמרא יליף להו מקראי:

ומשבעה אמרכלין. שררת אמרכל היא מעולה על הגזברים תרגום ונשיא נשיאי הלוים אמרכלא דיממנא על רברבי ליואי ורש"י ז"ל כתב בפי' מלכים שהיו שומרים הפתחים דתרגם יונתן שומרי הסף אמרכליא ע"כ והכי תניא בתוספתא אמרכלין מה היו עושין שבעה מפתחות של ז' שערי העזרה בידם רצה א' מהן לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כולם אמרכלין פותחין וגזברין נכנסין א"ר יהודה למה נקרא שמו אמרכל מפני שמר על הכל פי' על הכל ואתיא כרבנן דס"ל לקמן בפי"ג שופרות דשבעה שערים היו בעזרה ושבעה אמרכלין בגמרא יליף להו מקראי:

אין עושין שררה וכו'. בגמרא יליף לה מקרא:

חוץ מאחיה וכו'. וכל הנהו דתנן במתני' אחרים היו עמו ולא מנו אלא החשוב:

קבלו הצבור עליהן. דטעמא משום חשדא וכיון דקבלו מחלו:

ומשני קתילוקין. כלומר גם מאלו אין פוחתין משנים וקתילוק הוא מעולה על אמרכל כדמוכח לקמן ונראה דכיון דהיו ז' אמרכלין ואמרינן דאם רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול אע"פ שהיה לו מפתח לכל א' והיו קתילוקין עליהן לשמרן ונראה דהמפתחות היו מוסרין ביד הקתילוקין:

ויחיאל ועוזיה ונחת הן גזברין. מקרא הוא בדברי הימים גבי חזקיהו המלך והכי כתיב ויחיאל ועוזיהו ונחת ועשאל ורמות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקדי יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד וכו' וקא דריש ליה לקרא הכי דיחיאל ועוזיהו ונחת גזברין והטעם דיחיאל ועוזיהו יש להם טעמים גדולים שמפסיקין אותן מחביריהן ובודאי דנחת היה סמוך להן סניף להן היה ועשאל וירימות וכו' שהן שבעה הפקידים והיינו אמרכלין:

כשחותם הגזבר. איזה דבר של קדש שיהא גנוז ושמור עד שיסכימו ליהנות ממנו:

ומכיר מתיר. מכיר חותמו שהוא כהוגן שלא זייפוהו ולא חלפוהו מתיר שיתהנו וישתמשו הימנו והנך חותמות כולהו חותמו של זה לא כחותמו של זה והקשו בתוס' במס' תמיד דהכא משמע דג' גזברין וז' אמרכלין הוו ובמס' תמיד פ"ק גרסינן אין פוחתין מי"ג גזברין ומז' אמרכלין ועוד קשה כיון דאמרכלין שליטין יותר מגזברין כדמשמע הכא דאמרינן חותם הגזבר ונותן לאמרכל אמרכל חותם ונותן לקתליקא וכן משמע בתוספתא דא"ר יהודה למה נקרא שמו אמרכל וכו' האיך האמרכלין יהיו מרובין על הגזברין ותירץ הראב"ד ז"ל ואמר נראה לפרש שאותן ג' גזברין דתנן הכא ובתוספתא היינו אותן שהיו מיוחדין לכך להעריך ערכין וחרמים וקדשי בדק הבית ולפדותן כדי שלא יהא הפסד להקדש דשלשה חשיבי בכל דוכתא בין לענין דין בין לענין כל דבר וצריכין להיות כמו ב"ד לעשות שומא וידעו בפדיית ערכין וחרמין והקדשות ומעשר שני וכל מלאכת הקדש מיהו כל הגזברין היו ג' אלא שאותן ג' היו ממונין גם על אותן עניינים שאמרנו ועשרה מהן לא היו ממונין על ערכין ולא על חרמין ודכוותייהו אלא על שאר עניינים של לשכות היו ממונין ובשביל כן לא תניין הכא אלא החשובים והנהו ילפינן מקרא הכא והנהו דמס' תמיד היינו כל הגזברין וכולן היו י"ג ונראה שהיו הגזברין נחלקין על האמרכלין כגון י"ב גזברין תחת שש אמרכלין דהיינו שני גזברין לאמרכל אחד וגזבר אחד שנשאר תחת אמרכל שביעי ויכול להיות שהיה אותו הגזבר ממונה על כל כך דברים שהיה אותו אמרכל די לו להיות עסוק בזה הגזבר לבד והאחרים היה כל אחד יכול לשמור ולהתעסק במלאכת ב' גזברין והא דבמתני' דשקלים לא איירי בי"ג גזברין אלא בג' לאו משום דמתני' פליגא על ברייתא דתמיד דתני י"ג אלא דהכא לא איירי אלא בג' מהם שהיו גם על ערכין וחרמין ממונין אבל בין כולן היו י"ג ובשביל כך ז' אמרכלין היו ממונין דשיעורו חכמים דז' אמרכלין היה די לי"ג גזברין ע"כ ולי נראה דז' אמרכלין הן כמנין השערים וכדאמרן וברייתא דתמיד לא קשיא דהתם מני הן ולמטה מהן והכא מני החשובים:

והם יקחו. ומיעוט רבים שנים:

מפיסולת לוחות נתעשר משה. ואע"פ שהיה ממונה על מלאכת המשכן לא נהנה משם כלל אלא מפיסולת הלוחות:

חמו שקיה. ראו שוקיו שהוא שמן:

חמון קופרא אכיל. בשר אוכל ויש הרבה בב"ר:

טובא דאימיה דזכת למחמי יתיה. אשרי אמו שזכתה לראותו:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה