פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי שלמה סירליאו
פרק ד · הלכה ג
חוכרין נירין מן הגוים בשביעית. מקבל עליו שדה בכך וכך כורים לשנה ומתנה עמו שיתננה לו חרושה וקתני מתני' שיכול ללקחה מן הגוי בשביעית חרושה לזורעה למוצאי שביעית אע"ג שגורם לגוי לחורשה בשביעית:
אבל לא מישראל. מישראל החשוד בשביעית אע"פ שיש שהות במוצאי שביעית לחורשה קודם זמן הזריעה כיון דישראל חשוד הוא חיישינן שמא יחרשנה בשביעית:
ומחזיקין ידי גוים בשביעית. בגמ' פליגי בה אמוראי משום דקיי"ל אין עודרין עם הגוי בשביעית דאע"ג דגוי בעל הקרקע אסור ישראל לסייעו דקיי"ל קרקע ברשות ישראל היא דקרקע אינה נגזלת והוי ישראל עודר של ישראל ומשו"ה נדחקו לתרצה איכא מ"ד אומרים להן חרוש בטוב ואנו נקח השדה מכם בחכירות אחר השביעית ואיכא מ"ד איישר אומר להם חזק כמו אשרתא דדייני:
ושואלין בשלומן. משמע בגמ' דלישראל חשודין קאי ומפ' בגמ' בשלמא למ"ד חרוש טבות שואלין בשלומן היינו איישר אלא למד איישר מאי שואלין בשלומן ומשני דאשמועינן כשלום ישראל ואישראל החשודין קאי דשואלין בשלומן כשלום ישראל הכשרים דהיינו שלום עליכם והיינו שלא בשעת עבירה וסברא קמא איתא בפ' הניזקין בגמ' דילן דפריך השתא אחזוקי מחזקינן להו שואלין בשלומן מיבעיא ומשני לא נצרכה אלא ליום אידם כדתניא לא יכנס אדם לביתו של נכרי ביום אידם ויתן לו שלום מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש:
כשלום ישראל. שלום עליכם אע"ג דמזכיר לו השם שנקרא שלום כדכתיב ויקרא לו ה' שלום כדאיתא פ"ק דשבת:
דלמא. מעשה אירע כלומר דא לימא זאת להגיד לאנשים שילמדו מוסר ממנו:
חד מחורשי שביעית. ישראלי חשוד הוה:
אסור לומר לחורשי שביעית. דס"ל כפי' קמא דאגוים קאי מתני' ובשפה רפה וכדפרישית:
פיסין. אישפינייא בלשון יון:
גולגולת. המס של גולגולת שקורין כארג'ו בלע"ז:
ארנונא. ארוחת דורון לשלטון העובר ממדינה למדינה נותנין לשלטון בכל עיר שעובר בה ארוחה:
זימיות. מיני אנגריא כלומר והכל יבא לסוף לידי חשבון:
לרדות עמו. פירש הרמב"ם ז"ל פ"ח ומותר לרדות עמהן הפירות אע"ג דאסור לסייען ביד פי' אותו מן רדיית הפת שהוא לשון ?נסיחת הדבוק ר"ל להסיח דבלות או צמוקים דבוקים זה בזה: