אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ה

הלכה ד

אבנים שזעזעתן המחרישה. שזעזעה כולן:

אם יש בהן שתים. שתי אבנים גדולות שכל א' משוי שנים דהיינו שיעור נדבך:

ינטלו כולן. אגב אותן שתים:

המסקל את שדהו. שמשליך האבנים חוץ לשדה מלשון סקלו מאבן, מסקל שדהו בשביעית היינו משום צורך האבנים ובתלושות מיירי וכדאוקימנא לעיל בפרק שדה הלבן ואפ"ה לא יטול את התחתונות:

מניח את הנוגעות בארץ. דכיון דמניח את הנוגעות בארץ לא מתקן שדהו:

גרגר של צרורות. גל של אבנים קטנות ומפני קטנותן קרי ליה הכי מלשון שנים שלשה גרגרים:

גל של אבנים גדולות ובגמ' מפ' למאי איצטריך הך בבא:

אם יש תחתיהן סלע או קש. לא מחזי כמתקן שדהו כיון שאין המקום ראוי לזריעה:

הרי אלו ינטלו. כולן:

מתני' אמרה כן. דאפילו עתידה לזעזען דתחובות נינהו וצריך לחפור כדי להוציאן דקתני בברייתא אם יש בכל א' משוי של שנים שנים ובודאי כיון דכולן גדולות אין המחרישה מזעזעתן בפעם ראשונה אלא היום א' ומחר אחרת ואפ"ה שרי ליטלן ואע"ג דהך ברייתא פליגא אמתני' דהכא קתני דבעינן דכל א' משוי של שנים ואילו במתני' תנן דבשתי אבנים דהאי שיעורא סגי אפ"ה לגלויי פירושא דזעזעתן מיהא לא פליגי דבברייתא נמי קתני שזיעזעתן כן נראה לי:

זאת אומרת וכו'. דכי קתני וכן גרגר של צרורות לאו משום שביעית נקטה אלא אפילו בשאר ימות השנה ותנן דאין מלקטין התחתונות משום דרוצה לקיימן דכי מנכש העשבים מן הזרוע יהיב להו עלייהו כדי שלא יצמחו כ"כ מהרה:

בבקעה. שכולו עפר:

אבל. אם זרע מקום הרים וטרשים מותר:

דטיבו חשיב ליה. שמפנה לו המקום:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה