אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי שלמה סירליאו

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

באיטלקי. במשקל איטליא של יון ולפי שכבר קבעה מטבע ומשקל בימי משה רבנו ע"ה משער תנא ביה כך מפורש בפ"ק דקידושין גבי פרוטה:

פחות מכאן. שאינן ראויין לעשות כל כך אין חורשין כל הבית סאה עד העצרת אלא דוקא תחת נוף האילן וחוצה לו מלא אורה וסלו ושאר השדה הוי שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח כדינו:

מלא אורה וסלו חוצה להן. סביב כל אילן ואילן מקום [שכלה קרקע של נגד] נופותיהן ולחוץ חורשין מן הקרקע כמלא אדם המלקט בסלו ללקוט פירות הפארות החיצונות ומפ' במס' כלאים פ' עריס גבי מלא בוצר וסלו דשיעוריה שתי אמות והכא נמי היינו שיעוריה אלא התם גבי גפנים תני בוצר והכא גבי שביעית תני אורה משום דכלהו אילנות משער להו תנא דמתני' בתאנים כדתנן לקמן תני בכלהו לישנא דאורה וכן מצאתי לרבנו יצחק ז"ל:

רואין אותן כאילו הן תאנים. ונותנין להן עד העצרת ובגמ' מפ' אמאי נקט תאנים וטעמא דאילן סרק הא אמרינן לעיל משום דעד העצרת הוא מעבה את הקורות מכאן ואילך לא:

עד שיהו. הג' ויעשו כל אחד ואחד ככר דבלה הכי משמע ובגמרא מפרש לה:

אין עושין. אין ראויין לעשות: ?*) ומשלשה ועד תשעה בעינן נמי עושין ככר ובגמ' מפרש לה:

חורשין כל בית סאה וכו'. עד ר"ה דשביעית דלא גריעי מעשר נטיעות דאין עושין כלל ואין ראויין לעשות ותניא בתוספתא זקנה ונראית כנטיעה הרי זו כנטועה ?(ג):

שנא' בחריש ובקציר תשבות. מפ' בגמ' דארישא קאי:

אין חורשין להן אלא צרכן. דהיינו תחתיהן וחוצה להן מלא אורה וסלו וטפי מהכי לא דשדי הלבן הוי ומחזי כחורש לצורך שביעית ומנא לן דאסור ומפ' מטעם בחריש ובקציר כמו שפי' לעיל וסתמא כר"ע דר"ע הוא דדריש להאי קרא הכי לעיל ובפ"ק דמ"ק ובפ"ק דר"ה ובפ' ר' ישמעאל דמנחות:

אין צ"ל חריש וקציר וכו'. דהא תולדות דחורש נמי אסירי כמו זיבול ועידור וקציר נמי אם נאמר דהיינו צמוחי אילנות ושאר תולדות נמי אסירי כמו מייבלין ומפרקין וכו' כדאיתא בת"כ פ' בהר ונפקא לן מדכתיב שדך לא כרמך לא:

רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות וכו' כלומר לעולם בשבת משתעי קרא כדכתיב וביום השביעי תשבות ובחריש ובקציר אתא להקל על השבת ולאשמועינן אי זהו קציר שאסרתי לך בשבת דומיא דחריש הוא דאסרתי מה חריש רשות שאין לך חריש של מצוה בעולם אף קציר וכו':

יצא קציר העומר. מפ' בגמ' דיצא משום שהוא מצוה שאם מצא קצור שלא לשם עומר צריך לקצור לשם עומר ודוחה את השבת דכתיב וקצרתם את קצירה כדאיתא במס' שבת בפ' ר' אליעזר דמילה אבל בחריש לא שייך מצוה שאם מצא חרוש אין צריך לחרוש ויכול לזרוע באותה חרישה שעורים לתנופת העומר כנ"ל ושוב מצאתי בפ"ק דמכות דמפ' לה רבא הכי בהדיא וה"ג התם אמר רבא קצירה דומיא דחרישה מה חרישה מצא חרוש אינו חורש אף קצירה נמי מצא קצור אינו קוצר והכא מצוה לקצור ולהביא ע"כ ופירש"י ז"ל מה חריש בכל מקום מצא חרוש אין מצוה לחרוש אף קציר בהכי עסקינן שאם מצא קצור אין מצוה לקצור יצא קציר העומר שאפילו מצא קציר מצוה לקציר ע"כ ולר' ישמעאל לא נפקא לן איסור דל' יום דערב שביעית אלא מהלכה דכיון דילדה שריא מכלל דזקנה אסירא והיינו בזמן המקדש וכדלעיל:

הרי אתרוג דפירותיו גסין. ויהו משערין באתרוג ומשני אינו עושה הרבה:

ופריך והרי זיתים דעושין הרבה. ומשני דאין פירותיהן גסין ותאנים עושין הרבה ופירותיהן גסין ונראה דנפקא לן דאי הן זיתים אע"ג דאין שוקלין ככר כיון דאילו הוו תאנים שפירותיהן גסין חזינן דישקלו ככר חורשין בית סאה בשבילן:

עבדין שנה פרא שנה. עושין שנה ומדלגין שנה כלומר שאינו עושה כל כך ותאנה עושה כל שנותיה בשוה:

ובלחוד שלא יפחות מחשבון משולשין. אתא לאשמועינן דלא תימא כיון דתנן פחות מכאן ?(ב) ואפילו דהשלישי אינו עושה דקתני אינו עושה כלל קאמר אבל אי עושה קצת חורשין לו בשבילו כל בית סאה ואשמועינן השתא דצריך השלישי שלא יפחות מחשבון משולשין ותו אשמועינן דאם השנים עושין ק"כ מנה והשלישי עושה כ' דהוה אמינא כאינו עושה דמי קמ"ל דלא פסלא מתני' אלא שלא יפחות חשבון משולשין אבל אי עביד כחשבון משולשין חורשין בית סאה כיון שמוציא כ' מנה ולא פחות והה"נ אם כל הג' אילנות הן משולשין לששים מנה עשרים מנה לכל א' דסגי:

שלא יפחות מחשבון מתושעין. כלומר כשיהיו ט' דקתני במתני' דדמו לג' בעינן נמי דכל א' יהא ראוי לעשות תשיעית של ס' מנה וה"ה לארבעה מרובעין ולחמשה מחומשין ולששה משויישין ולשבעה משובעין ולשמנה משומנין אלא מר נקיט שיעורא דרישא ומר נקיט שיעורא דסיפא ודכוותה אמרינן בפ' מי שמת דתנן חמש רחלות גוזזות כל שהן ומפ' רב מנה ופרס ובלבד שיהו מחומשות ופי' רבנו שמואל כל א' יש בה חומש של מנה ופרס אבל בציר מהכי כמאן דליתיה דמי וכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות. ועוד נכון לומר דר' זעירא פליג ארב ביבי וה"ק אפילו דשנים עושין ככר אם השלישי אינו עושה אלא תשיעית ככר סגי דאילו הוו תשעה אין נופל לו לעשות אלא תשיעית ככר בלבד:

היו ד' והבקר עובר בכליו. כדתנן לקמן דשביעית גמרא ממוכר לחברו שיעורא דקרובים דבעינן שלא יהיו קרובים אלא כדי שיהא הבקר עובר ביניהם והיינו ד' אמות וקאמר השתא היו ד' אילנות שיש להן השיעור הזה ויש שנים אצלן שקרובים יותר מכשיעור רואים אותן כאילו הן ה' ואע"ג דגבי ששה אמר ר' מנא לעיל במס' כלאים פ' כרם שחרב דדוקא בחמשה הוא דפליגי ר"ש ורבנן משום דמכל צד מכוונת הנטילה אבל בששה מודו רבנן לר"ש דלא אמרינן רואין את האמצעיים כאילו אינן כיון דמהאי גיסא שקלינן חד ומאידך גיסא נטלינן אוחרי כדפרישית התם הני מילי כשכולן אין להן שיעור אבל הכא כיון דהד' הן בשיעורן בודאי רואין אותן כאילו הן חמשה לרבנן ונטלינן האמצעי הסמוך לרביעי וחזינן ליה כאילו אינו ונותנין לאחר סביבו מלא אורה וסלו ותחת האמצעי אסור לחרוש:

היו חמשה. ואין עובר ביניהן הבקר בכליו. פלוגתא דר"ש ורבנן. שם בפ' כרם שחרב וטעמא דרבנן הוא דכיון דמכוונת נטילתן רואין את האמצעיים כאילו אינן והשאר מותר לחרוש תחתיהן ולר"ש אסור לחרוש דס"ל דכולהו אינן כרם והא מילתא הו"ל לבעלי הגמ' לסדורי לה בפיסקא דשלשה אילנות של שלשה אנשים דתנינן גבה שיהא הבקר עובר בכליו אלא משום דבמתני' תנן שלשה מקצתן עושים ומקצתן אינן עושין דבעינן שיעשה שיעור הנופל לככר של ס' מנה ולא סגי באחד עושה או בשנים עושין אגב מפ' מקצתן יש להן הבקר עובר ומקצתן אין להן:

לא אתיא דלא על רישא. לא אתיא דא אלא על רישא:

אין חורשין להן אלא צרכן. וטפי מצרכן לא דאסיר משום דכתיב קרא בחריש ובקציר וכו':

ר' ישמעאל כדעתיה דר' ישמעאל אמר אין העומר בא וכו'. כלומר דלר' ישמעאל סברינן מימר דלדידיה אין העומר בא וכו' ובשקלים פ' התרומה גרסינן לה הכי ר' חונא בש"ר ירמיה לר' ישמעאל אין העומר בא מסוריא היא דעתיה דאמר מה חריש רשות וכו' וה"פ דבמנחות פ' ר' ישמעאל מוכחינן מהך מתני' דלר' ישמעאל כיון דדחי שבת ודאי ס"ל דכל שלא נקצר כמצותו פסול דאי ס"ד נקצר שלא כמצותו כשר אמאי דחי שבת נקצרה מע"ש אלא מדדחי שבת ש"מ נקצר שלא כמצותו פסול ופי' רש"י ז"ל דלגבי לילה נמי מצותו בלילה ולא ביום ומיפסיל וכ"ש כשמביאין אותו מסוריא דבודאי לא יקצר בלילה של ט"ז בניסן ויביאוהו לירושלם ביום ט"ז אלא א"כ יקצרוהו קודם זמנו ואפילו תאמר בגמלא פרחא או ע"י שם מ"מ פסול דהא אינו כמצותו דכתיב קצירה והבאתם ולא קציר חו"ל ואפילו בדיעבד פסול ומתני' דכל קרבנות הצבור מוקמינן התם כר' ישמעאל ובר פלוגתיה דר' ישמעאל היינו ר'

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה