אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה· רבי שלמה סירליאו

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

אין מגלגלין בטופח. פי' הרמב"ם ז"ל בפיה"מ האי טופח מין קטנית כההוא דתנן בריש כלאים הפורקדן והטופח ופי' הרב ז"ל דקאמר ר' מאיר שיש להשמר מזה המין שלא יקצרוהו בכלל הזרע מפני שמזיק לעניים שמא יהא הלקט הנופל מן המין ההוא וחכמים מתירין מפני שאפשר שיהא הלקט מן הזרע הטוב ולא מזה המין ע"כ ואינו נכון דמאי שייכא ברייתא דהמרביץ שדהו דמייתי בגמ' לזה הענין ועוד דפריך בגמ' מרבנן דמתני' ארבנן דברייתא משמע דכולהו חדא נינהו ועוד אטו איכפל תנא לאשמועינן בזרוע כלאים שלא יקצור מין עם מין אחר וכי מכל מין תבואה אינו מחויב להניח פאה ולקט ואם כל מין זרוע בגבולו מה יוסיף ומה יגרע שיקצרנו בשעת קצירת החטים אם לאו לכך נראה פי' הערוך עיקר שגורס הפ"א בצרי מלשון משקה טופח ומגלגלין דקאמר מלשון מגלגל עמו עד י"ב שנה בפ' נערה שנתפתתה דהיינו בדברים רכים ובלשון נחת וה"ק בעלי בתים רשאין לגלגל עם העניים לומר תבואו מחר דעכשיו היא לחה ומטוננת ומשום דכשהיא לחה ומטוננת העניים כשהולכין עליה נעשית טיט וגומות ומתקלקלת וקאמר ר"מ דאין מגלגלין לדחות העניים בזאת הטענה דהפסד ביטול מלאכתן עדיפא ובגמ' מפ' דשמין לבעה"ב הפסדו:

וחכמים מתירין. לגלגל עמהן מפני שתקנתן אפשרית שנקל הוא שיבואו מחר ובגמ' מפ' דלרבנן שמין לעניים הפסד מלאכתן:

המרביץ שדהו. הרוצה להרביץ שדהו ודרכו לעשות כן אחר קצירה ובא העני אחר קצירה עליו וליטול פאתו:

אם הזיקו מרובה על של עני. כגון שהיא בית השלחין ועכשיו היא עונת המים ואם ימתין למחר אין לו מים מותר להרביצה דחייו קודמין:

ואם היזק עניים מרובה על שלו. כגון שיכול להמתין למחר להשקותה אסור להרביצה דסתמן דעניים נעליהן נקובין ומזיק להן:

מניחן על הגדר. כלומר השדה שרוצה להרביץ ירביץ ומניח הלקט והפאה על גבי הגדר כדי שיקחו העניים שלהן והוא ירביץ ולא יזיק להן ולא יזיקו לו:

תמן הוא אומר כשם שהוא מדל בשלו. לקמן בפ' כל זית תנן המדל בגפנים כשם שהוא מדל בשלו כך הוא מדל בשל עניים דברי ר' יהודה פי' מדל שלופי שכורת שריגים מהן עם אשכולות להקל מעל הגפן שתהא יותר עבה לא תוציא כלל לאותם האשכולות וקאמר ר' יהודה דיכול לכרות העוללות שהן של עניים נמי אע"ג דמפסדי עניים כדרך שכורת האשכולית הראויין לו ולא קאמר דיניח העוללות על גבי הגדר:

הן גרמו לעצמן שלא באו. בשעה שהוא מדל והוא יכרות העוללות ויניחם לשם ואינו מחוייב יותר:

אבל הכא כבר באו. ומה היה להם לעשות ולכך אין להפסידן ולקמן בפ' כל זית משנינן לה שינוייא אחרינא:

וכא אינון אמרין הכין. דהא מתני' סתמא קתני וחכמים מתירין ולא חשו להזקו של עני:

ומשני תמן אי אפשר. ברייתא מיירי בעניים מעיר אחרת ואין יכולין להמתין ואי אפשר להו:

ברם הכא אפשר להו. אפשר תקנתם שיחזרו לערב או מחר:

אין מגלגלין. אלא יכנסו ולא ירביץ ולא חייש להיזקא דבעל הבית והתם חייש מיהת להיזקא דבעל הבית דמדל בשלו ומשני דשמין לו הפסדו:

אמרין מגלגלין. ולא חיישי להיזקא דעניים והכא חיישי ומשני דשמין וכו':

למי הוא משלם. דהא ממון שאין לו תובעין הוא:

ומשני לעניי אותה העיר. דלגבי דידהו ממון שיש לו תובעין חשיב:

דלא כן מה אנן אמרין. דמשמע טעמא דעני היה באותה שעה הא לאו הכי משלם למאן משלם קסבר דלרבנן אפילו לעניי אותה העיר חשיב ממון שאין לו תובעין:

ומשני למדת הדין נצרכא. לא מפני שיחייבוהו ב"ד לשלם אלא משורת הדין ראוי הוא לשלם אם לא משום דעני היה באותה שעה והכי מוקי לה בריש פ' הזורע מדת חסידות שנו כאן כדאיתא התם:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה