פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה· רבי שלמה סירליאו
פרק ג · הלכה ו
בית רובע חייב בפאה. מפורש שיעורו במס' כלאים פ"ב עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה ושם פירשתי טעם התוספתא בעושה סאתים:
ר' יהושע. לא אזיל בתר זריעה אלא בתר קרקע המוציא סאתים מתבואה ובגמ' מפ' טעמייהו דהני תנאי:
כדי לקצור ולשנות. דרך הקוצר אוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר בידו השנייה ואם יש בקמה כדי למלאות כפו שתי פעמים חייב בפאה:
והלכה כדבריו. אין למדין הלכה מפי תלמוד כדלעיל וקיימא לן כר' עקיבא:
מה שדך שנאמר בכלאים בית רובע. דתנן בפ' כל סאה ותבואה כתבואה. בית רובע אלמא דבציר משיעור בית רובע לא חשיב שדה באנפי נפשיה ומקרי זריעת כלאים בשדך:
שנאמר להלן סאתים. כדתנן לקמן עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה דבעינן שתשכח עומר בשדה ולא שתשכח השדה עצמו דכיון שיש בו סאתים שכחת שדה הוא:
מערוגה. דתנן במס' כלאים בפ"ג ערוגה שהיא ששה על ששה זורעין לתוכה חמשה זרעונין וחשובה שדה ירק לחלקה לזרעונים שקבלו:
שלא מלא כפו קוצר. אלמא שדרך הקוצרים למלאות כפו: