אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה· רבי שלמה סירליאו

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

נותנין פאה מתחלת השדה. מתחילת קצירת השדה:

ומאמצעיתו. ואף אם בא להוסיף מיירי ואע"ג דכתיב לא תכלה פאת שדך לקצור דמשמע דבסוף קצירה תלה רחמנא בגמ' מרבינן לה מקראי:

ובלבד שיתן בסוף כשיעור. בגמ' מפ' לה:

ר' יהודה אומר וכו'. ר' יהודה פליג אדר"ש וס"ל דכי יהיב פאה באמצע במחובר ובקש להוסיף אין לה שם פאה אלא כשיניח בסוף במחובר קלח א' לפחות ושייר קלח א' דקאמר אסוף דר"ש קא סמיך וסומך פאה שהניח באמצע או בתחלה אל קלח שבסוף ואפילו הניח באמצע או בתחלה כשיעור ששים ויותר מניח בסוף קלח א' וטופל הראשון אלא כדאיתא בגמ' ואם לא הניח קלח במחובר בסוף אין לפאה של אמצע או של תחלה שם פאה דאין פאה במחובר אלא בסוף:

אלא נותן משום הפקר. ויפקיר לעניים ולעשירים וה"מ משום דהניח הפאה שלא במקומה במחובר אבל כי כלה שדהו ולא הניח פאה כלל במחובר מודי ר' יהודה דחזרה פאה לעומרים וכיון דחזרה יהיב בין מן עומרין דתחלה או דאמצע או דסוף דכיון דחזרה אכולן הוא דחזרה והכי איתא בתוספתא ר' יהודה אומר אם שייר קלח א' סומך לו משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר א"ר יהודה בד"א בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף לא נתן מן הקמה נותן מן העומרים וכו' פי' בד"א דאינו נותן אלא משום הפקר בשכבר נתן בתחלה או באמצע שיעור במחובר ובקש להוסיף ליתן להן בתלוש וכן פי' רשב"א ז"ל:

מה ת"ל לקצור. דמיותר הוא:

ויש לו כמה לקצור. דהיינו שהניח בתחלה דעדיין צריך לקצור כל השדה וכן באמצע:

ה"ג גבי ר' יוסי בשם ריב"ל ובקצרכם ובקצרכם מה ת"ל. וההוא דבר האמור דגבי קצירת העומר הוא דדריש דכוליה קרא יתירא הוא דהא כתיב בפרשת קדושים אלא אתא לרבויי דאפילו קצירה דעומר דהויא קדשי מזבח מיחייבא נמי במתנות עניים:

ר' יודן בעי כלום מעות וכו'. מקשה אריב"ל דמאי קמ"ל קרא דהא תנן בשקלים בפ' התרומה שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ותני עלה בגמ' כיצד הוא עושה מביא מעות מן השלחני ונותן לקוצרים ולשומרים עד שלא יקרב העומר משקרב העומר מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללין עליהן ע"כ וה"פ כיצד הוא עושה דהא לא מצו מתהנו השומרים בשביעית והקוצרים בכל שנה ושנה מן שקלי הלשכה דהא קדושים הן ומעילה אית בהו כדאיתא התם ואין מתחללת קדושתן על הספיחים כשהן מחוברין דקי"ל בפ' יש בכור ובת"כ דאין מתחלל הקדש על הקרקע ומחובר לקרקע כקרקע דמי אלא לוקח מעות מן השולחני הגזבר דהן חולין ופורע לשומרין שכרן של כל יום ויום וכן קצרותיו וקלויו וכל מלאכות הצריכות לו עד שיאיר היום משקרב העומר כלומר משקרב זמנו ליקרב דהיינו משיאיר היום מקדישין אותו והיינו דמחללין קדושת השקלים לסכום שכר השומרים והקוצרים וכל מה שפרע השלחני להוצאת העומר מחללין קדושת המעות על העומרים שקצרו ונותנין לו השקלים מחוללין וא"כ עד שיאור היום מיהא לא נתקדש וחולין הוי ופשיטא דחייב בכל מתנות עניים דמ"ש משאר קצירות חולין דעלמא:

ומשני ר' חנינא דטובא אשמועינן דלא תימא דכל העומד להתקדש כמקודש דמי ובעודו קציר הדיוט ליחשב כקציר הקדש וליפטר מפאה ומכל מתנות עניים דתנן לקמן דהקדש פטור מן הפאה קמ"ל קרא דאפ"ה חייבת:

ראשונה מהו. לר"ש קא בעי הפאה הראשונה שנתן בתחלה או מאמצע מי הויא פאה ופטורה מן המעשרות אי לא הויא פאה ומיחייבא והא דתנן ובלבד שיתן בסוף וכו' היינו לענין שאינו יכול לחזור בו והויא לעניים אבל אה"נ דבעי עשורי כדאמר לעיל דלמ"ד יש לה שיעור למטה מאן דיהיב פחות מששים בעי עשורי והויא לעניים דאינו יכול לחזור בו ולזכות בה:

מן מה דתני ה"ז פאה וצריך ליתן בסוף כשיעור. ר"ש תני לה בתוספתא והכי תנינן לה ר"ש אומר אם נתן בין בתחלה בין באמצע ה"ז פאה וצריך שיתן בסוף כשיעור וכיון דתני ה"ז פאה סתם פאה הויא לכל דבר וקדשה ולא בעי עשורי:

מהו כשיעור. דקאמר ר"ש:

כשיעור המשתייר. מלקצור אחר שהניח הפאה ומסיק דודאי כשיעור המשתייר קאמר דהך דאמצע סוף מה שקצר עד שם היא ומה שקוצר משם ואילך מניח בסוף כשיעור זה דהשתא בלבד:

במחובר. הא דמשייר לבסוף במחובר דוקא הוא דבעי לאנוחי והא דפליג עליה ר' יהודה דר"ש בעי דוקא כשיעור המשתייר דמוכח דהוא פאה ואז טופל לו פאה דאמצע ור' יהודה סבר דבשבולת א' סגי:

בתלוש. ואפילו בתלוש סגי ור' יהודה בעי דוקא במחובר וכדפרישית במתני':

במתכוון לפטור שדהו. האי דקאמר ר"ש ובלבד וכו' דלמר אפילו בתלוש ולמר דוקא במחובר היינו דוקא בשנתכוין לפטור שדהו שנתכוון לטפול כל קצירותיו עם מה שהניח עתה בסוף בהכי מודה ר"ש דמהני או דילמא כיון דהניח בסוף כשיעור אהני ואפילו לא נתכוין לטפול כל קצירותיו:

לעולם הוא מוסיף והולך. ובלבד שיתן בסוף כשיעור ור' יוחנן אתא לפרושי מילתא דר"ש:

ואם במתכוין לפטור שדהו. דוקא הוא דקאמר ר"ש:

כבר נפטרה. כבר שמעינן דנפטרה ומאי לעולם דאשמעינן ר' יוחנן אלא ודאי אשמעינן אף בשאינו מתכוין לפטור שדהו ורבנו מאיר פי' דאליבא דר' אסי דאמר בתלוש הוא דמיבעי ליה ופשיט ליה מר' ייסא גופיה:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה