אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

תבשיל שבשלו בקליפי ערלה. לעיל מוקי לה בקדרה והיינו שצירפה היוצר בכבשן כשהיא חדשה בעצי איסור דהא מקבלת בישולא ואיכא הניית תשמיש שמשתמש בה בלא גורם אחר ודמי לאיסור בעין הילכך נתערב באחרים יעלה בא' ומאתים: תנור שהסיקו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת. בגחלים לוחשות דהיינו בוערות נראות כמתמעמות ולוחשות זו לזו ואפה בו את הפת:

תדלק הפת. מוכח בפ' כל שעה באבוקה כנגדו שכל שעה שהיתה פת בתנור היה דולק התנור ואופה דהשתא חשבינן הפת כמי שקליפות בעין:

שעממו. שהן כבניות דדמו לאפר וקיי"ל כל הנשרפין אפרן מותר:

ולאו מתני' היא. בפ' כל שעה מייתי לה והכי איתא תנור שהסיקו בקליפי ערלה חדש יותץ ישן יוצן ופירש"י ז"ל חדש יותץ שהרי ע"י היסק זה של ערלה נגמר ומתקיים ודמי לקדרה נצרפת בכבשן ישן שאין היסק זה מועיל לו אלא שאופה בו פת:

יוצן. שלא יאפה בו פת בהסק זה ואי ס"ד דעוממות שרי אמאי יוצן:

לית כן. אלא דאפילו עוממות אסור. ובפ' כל שעה משמע דלא קשו להו לבני בבל הך קושיא דהא לכתחלה והא דיעבד:

שהביא עצים לחים וניגבו בקליפי ערלה. ובהא קאמר ר' יוחנן דכי עממו מותרות דגופייהו דהתירא נינהו וברייתא בעצים דאיסורא מגופייהו:

דאפילו כמ"ד עלו מידי טומאתן. דטהורות והרי אלו אסורות. והכי אשכחן בפ' בתרא דתמורה בשר המת שחוק טהור ואסור בהנייה כאפר הבא מחמת ע"ז דכתיב עלה העיר הנדחת דדינה בשרפה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם: ואת אמר אסור. אפילו למ"ד עלו מידי טומאתן:

שניא היא דכתיב ביה נתיצה. כלומר וכיון דכתיב בה נתיצה ונתץ את הבית וגמרינן נתיצה נתיצה דע"ז דכתיב ונתצתם את מזבחותם:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה