אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

מלא הסיט. חוט צבוע מקליפי ערלה וארכו כמלא הפסק בין אצבע לאמה כל מה שהאדם יכול לפשטו ולהרחיבו כך פירש"י ז"ל במס' שבת וארג החוט בבגד ואינו ניכר:

ידלק הבגד. דכיון דלגבי שבת אגמריה רחמנא למשה דחשיב אריגה כדאיתא בהבונה חשיב האי שיעורא נמי דמיקרי בגד וידלק כל הבגד:

וחכ"א יעלה בא' ומאתים. וצריכי הנך תרתי בבי דאי תני רישא הוה אמינא בהא קאמר ר"מ דבגד חשוב הוא ודרכו לימנות הילכך כולן ידלקו אבל מלא הסיט דלאו בגד הוא אימא מודי להו לרבנן ואי תנא סיפא דמלא הסיט הוה אמינא דוקא הכא אמרי רבנן דיתבטל החוט בתוך הבגד בא' ומאתים משום דלא חשיב אבל כשהבגד כולו צבוע בערלה כי נתערב באחרים אימא מודו ליה לר"מ צריכא:

מלא הסיט. מפ' בגמ' דסתמא כר"מ:

מצמר הבכור. דאסור צמרו בהנייה דקדשים הוא:

ידלק הבגד. גבי צמר נקט בגד וגבי שק נקט שער כי אורחא דמילתא:

שער נזיר. אסור בהנייה דכתיב קדש יהיה גדל פרע שער ראשו:

ופטר חמור. לאחר עריפתו כו"ע מודו דאסור בהנייה דגמר עריפה עריפה מעגלה ערופה ועגלה ערופה נפקא לן מדכתיב בה כפרה כקדשים:

ובמוקדשין מקדשין בכל שהן. מפ' בגמ' דבקדשים שיש להן מתירין מיירי כגון קדשי בדק הבית שיש להן פדיון וכיון דבפדיון שרי בלא פדיון אפילו באלפא לא בטיל ולא בעינן מלא סיט אלא אפילו בפחות נמי הבגד כולו קדש ואסור לו ליהנות בו עד שיפדנו כדקיי"ל דכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלפא לא בטיל:

מאן תנא מלא הסיט. דידלק ר"מ דבבא דלעיל דאילו רבנן היינו סיט היינו פחות מסיט ולעולם יעלה באחד ומאתים:

שטרפו. שערבו בעודו צמר ערבו עם צמר דחולין:

איתיביה. השיבו ר' חייא לשואל וכמה צמר שנתערב כמה שיעורו וא"ל בפני ר' אמי היתר זה לא יהא אלא עד שמונה לאחד:

ולא הודו לו. השואל ור' אמי עד שאמרו ר' חייא בשם ר' ייסא דבטל ברוב וחזר ר' חייא והקשה לר' אמי דממתני' מצינן למידק הכי דתנינן האורג מלא הסיט מצמר הבכור ותנן ידלק הבגד וטעמא משום דטווי הוא וארגו וכיון דחשיב שיעור לשבת חשיב בגד הילכך לא בטיל אבל צמר לא חשיב:

וא"ל. ר' אמי לר' חייא אילו ר' יוחנן השיבה תשובה זו כמה היה טוב:

תמן תנינן. פ' בתרא דתמורה:

אלו הן הנקברין. ומני בהדייהו שער נזיר ופטר חמור והתם אמרינן הנקברין לא ישרפו משום דאפרן אסור:

כאן בשק כאן בשער. הא דקתני הכא ידלק היינו שארג שער נזיר ופטר חמור בשק דאי אמרת יקבר אתי איניש ומתהני בה הואיל ואינו כלה עד לאחר זמן ומתני' דתמורה בשער עצמו דארג והיינו דקאמר שק מצוי לחטחט כמו לחטט לחפש אחריו לראות אם נרקב ואם לאו יפעמים דמשתלי ומתהני ביה הילכך ידלק. אבל אין דרך לחטט אחר השער הילכך יקבר כדינו:

כאן במקדש כאן בגבולין. אשער נזיר משני דבמקדש ידלק כדכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

בנזיר טהור. ידלק דשרפה כתיבא ביה: נזיר טמא. לא כתיב ביה שרפה:

הן דתימר ישרף שערו וכו'. כי תנן בתמורה פטר חמור דיקבר לאו אשער קאי אלא אגוף פטר חמור שיקברוהו משו"ה ריש לקיש ור' יוסי בר חנינא לא משנו מידי גבי פטר חמור דלא קשו מתני' אהדדי מתני' דהכא בשער ומתני' דהתם בגוף החמור דבעי קבורה כעגלה ערופה דגמרינן עריפה עריפה וגבי עריפה כתיב וערפו שם וכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם:

מצמר הבכור. ובכור יש לו מתירין בזריקת הדם והקטרת אימורין דעורו שרי לכהנים וצמרו ואפ"ה בעינן סיט ולא משני לה משום דכהנים כי זכו משולחן גבוה קא זכו ולא מיקרי יש לו מתירין:

אית דתני לה בשם ר"מ. כולה מתני' והא דקתני שער נזיר ופטר חמור ידלק מוקמינן לה נמי בסיט כגוונא דרישא: ואית דלא תני לה בשם ר"מ. אלא בבא דרישא לחודה ומוקמינן לסיפא ככו"ע ומיירי בצפורתא כדמוקמינן לה בתמורה והיינו שעשה מן האיסור צורת צפור דחשיב דמייפה ליה לכוליה שק ועביד נמי ציפרתא טובא דהתירא בענין שנתערב: עשרה דברים מקדשין. א' בגד שצבעו בקליפי ערלה. ב' האורג מלא הסיט הצבוע בקליפי ערלה ומלא הסיט מצמר הבכור דכולה חדא היא. ג' ובמוקדשין כל שהם דתני לה כר' מאיר. ד' חבילי תלתן. וששה דברים דלקמן:

אלא מאן דלא תני לה. אלא ככו"ע דטעמא משום דהוי דבר שיש לו מתירין מהיכן ישלים המספר: אף ככרות של בעה"ב. דכלאי הכרם שנתערבה אותה ככר ואפילו באלף אסורות:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה