אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד. הפי' הנכון בזה הוא מה שפירשו רבינו תם והראב"ד ז"ל דשם ר"ל איסור כדתנן פ"ק דמכות לא השם המביאו לידי מכות. וגבי השבת העבוט קתני עובר בכל השמות הללו. והכי פירשו הך מתני' קתני לה ר' אליעזר דמודי לומר דמצטרפין בנותן טעם. ומפ' לה השתא ואזיל דתבלין הואיל והן מיני מתיקה וטעמן שוה למתק בהם הקדרה בין שהם ממין אחד ואע"ג דשלש איסורין הם כגון פלפלין דע"ז ופלפלין דערלה ופלפלין דהקדש אוסרין את הקדרה ומצטרפין נמי לכזית ללקות עליהן ומודי לר"מ בהא:

או משלשה מינים. ואפילו הן משלשה איסורין כגון פלפלין דערלה ובצל דכלאי הכרם וקפלוט דתרומה אסור התבשיל אם יש בהן ליתן טעם וטעמא לא בטיל ואפילו באלפא כדתנן כל המתבל וכו' ואפילו אין בזה לחודיה כדי לתבל ולא בזה לחודיה כדי לתבל ומצטרפין נמי ללקות:

רש"א. אשמעינן רבותא דגדול כחו דר"ש דקסבר אין שני שמות מצטרפין ואפי' ממין אחד או שני מינין משם אחד ואפילו במיני מתיקה אין מצטרפין כדאיתא בריש פרקין:

ניחא שני שמות ממין אחד. דכיון דחד מינא נינהו מצטרפין אלא שני מינים משם אחד אמאי מצטרפין וכ"ש שני מינין משני שמות והא טעמו של זה מבטל לזה:

ומשני במיני מתיקה שנינו. לאו בבצל וקפלוט מיירי אלא בפלפלין וכרכום ולבונה קנה וקנמון בכל אלו נותנין למתק הקדרה וחשיבי טעם אחד ומשו"ה מצטרפין. ור"י ז"ל פי' דהכא בתבלין כתושין עסקינן דכולהו חד טעמא ולא בתבלין בעינן הן. וכבר כ' זה למעלה דבכתושין פליג ר"ש לת"ק דאילו בשלמין לא צריך צירוף דכל שהוא למכות:

קדרה זו חסרה מלח חסרה תבלין זו היא נותן טעם לפגם ומותר. כלומר אין תולין הפגם בדבר אחר לומר חסרה היא מלח ואילו היה כתקנה לא הוי זה האיסור פוגמה שהמלח או התבלין היה מבטל את פגימת טעם האיסור ומתקנן אלא כיון דטעם האיסור פוגם עכשיו כמות שהיא הוי פגם ומותר:

האומן טועמו ואמר תבלין פלוני יש בקדרה זו. דאע"ג דאמור רבנן בקפילא היינו כשהקפילא אומר דהאיסור לחודיה גורם האיסור אבל היכא דאמר תבלין פלוני הן הגורמין לא הקילו וגבי הדיוט כי טועמו דהפגם ניכר הוא דאקילו:

כאילו בצל וכאילו קפלוט. פירש"י ז"ל בפ' גיד הנשה כל איסורין שבתורה לבד גיד הנשה דמשערין אותו בבשר בלפת כדאיתא התם שאר איסורין משערין אותן כאילו האיסור בצל או קפלוט ואילו היה נותן טעם בהיתר זה שנתבשל עמו אוסרו ומשמע דאיסורין יותר מששים. וכן דעת התוס':

דבר שדרכו להשתער כבצל וקפלוט. כגון דברים החמוצים דערלה וכלאי הכרם:

אבל דבר שאין דרכו להשתער כבצל וקפלוט. כגון גרוסין דתרומה אמאי ביותר מס', ונקטינן כר"א דהכל בקפילא ואי ליכא קפילא שיעורא בס' ובמיני מתיקה שיעורן אפילו באלפא והכי אית ליה לרבא פ' גיד הנשה ובלאו מיני מתיקה לא פליגי ר' אליעזר אמימרא דרבא דגיד הנשה:

הכמון. דכלאי הכרם דכמון ממיני מתיקה הוא:

מיני מתיקה. דמתני' היינו דברים חדים ביותר כגון פלפלין וקנמון ודרכן להשתער ביותר מששים כמו בצל וקפלוט. ובפרק גיד הנשה אמרינן דאפילו באלפא לא בטיל.

משערין אותם במינם. כלומר בטעם עצמן בקפילא או בהדיוט כדלעיל. ולר' יודן פשיטא ליה דכמון שוה הוא לשאר מינין ובס':

ור' מנא אמר דשאר מיני מתיקה הן נוחין לכל אדם וחמירי. משא"כ בכמון דיש אנשים שאין נוחין בו ומשום הכי הכמון צריכא מספקא לן אי טעמו שוה בקדרה שלמתק הוי כמו כאחרים

נותני טעמים אין לוקין עליהן. דהיינו טעמו ולא ממשו דאמרינן בפ"ד דע"ז דאסור ואין לוקין עליו עד שיטעום טעם ממשו היינו טעמו וממשו דלוקין עליו. ופירש"י ז"ל דהיינו בכזית בכדי אכילת פרס שאם יש כשיעור פרס של של תבשיל דהיינו ד' ביצים דהוו להו ח' זיתים וחד מן הזיתים הללו דאיסורא דהו"ל חד דאיסורא וז' דהתירא אם אכלם לכולהו שמונה זיתים לוקה דאינו שוהה באכילת הזית משהתחיל לאוכלו עד שגמרו כדי אכילת פרס:

ואת אמרת לוקה. דס"ל דילפינן מבשר בחלב דטעם כעיקר:

חוץ מנותני טעם של נזיר. פליגי בה אמוראי:

ר' זעירא אמר. ה"ק דבנזיר אפילו לא טעם ממשו של איסור כגון שיש פחות מכזית בכדי אכילת פרס לוקה כיון דאכל כזית מן היין:

איסור והיתר מצטרפין. כי ההיא דתנן פרק שלשה מינין ר' עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב:

עד שיאכל הנזיר את כולה. דאכיל כזית של היין אף על גב דאכיל ליה ביותר מכדי פרס:

שאם שרה ענבים. במים ויש במים טעם משקה ענבים יהא חייב על הטעם כמו על עיקר הפרי דהיינו ענבים:

שאין איסורו איסור עולם. דסתם נזירות שלשים יום:

ואין איסורו איסור הנייה. דתנן מערבין לנזיר ביין:

ויש לו היתר לאיסורו. שיכול לשאול לחכם ואפילו בימי נזירו:

איסורן איסור הנייה. כגון ערלה וכלאי הכרם:

וקשיא על ר' זעירא. קושיא אחרת מלבד הראשונה דסבר דגבי נזיר אין היתר מצטרף לאיסור דבברייתא תני דמצטרף, ועוד קשיא ליה דהכא משמע דלא מחייב אפילו גבי נזיר עד דאיכא טעם יין כדמסיק עשה בו טעם כעיקר אלמא דבעינן טעם ור' זעירא קאמר גבי נזיר דמכיון דאכיל כזית יין שנפל לתוך הקדרה ואין בה טעם יין:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה