אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי שלמה סירליאו

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

המעלה פירות מן הגליל ליהודה. שליקט פירותיו מן השדה והיה מעלה אותן מגליל ליהודה למכרן ואמרינן לעיל בפ"ק דמוליך לשוק דנטבלו הפירות מיד משום שמא ימצא לקוחות מיד וגזור רבנן שלא יאכלה מוכר אטו לוקח שמא יחזור למכרן וקי"ל דמקח טובל. והכא כיון דאין דעתו למכרן אלא ביהודה או בירושלם אע"פ שהוא נכנס בהם לבתים ולחצרות בדרך לא הוטבלו ויכול לאכול מהן עראי. וכתב ר"י ז"ל והוא כשלקטן משעה ראשונה להוליכן למכרן ביהודה או בירושלם ואם אינו מוכרן שם מחזירן לביתו ובזה התנאי ליקטן ואפילו לן בדרך ואפילו שבת אינן נטבלין כדאיתא בגמ':

וכן בחזרה. אם היה לו שדה ביהודה ואחר שמכר פירות גליל שם אסף פירותיו מן השדה והוליכן לגליל כשחוזר לביתו כיון דמגמתו הוא לגליל לא הוטבלו וקמ"ל דלא גזרינן כיון שזה היה הולך ליהודה וחוזר לגליל מיחזי שהחליף פירותיו פירות בפירות והוה ליה מקח ונגמר קמ"ל דלא גזרינן:

למקום השביתה. מפ' בגמ' אם נמלך בדעתו לשבות במקום אחד לילה ויום באי זה יום שיהיה הוטבלו דכשהוא שובת לילה ויום הוא שמא יזדמנו לו שם לקוחות. ומן הדין מעיקרא הוה לן למיגזר כדתנן במתני' אלא כיון דהכא מגמתו ליסודם ליכא למיגזר אבל כששובת הוטבלו:

והרוכלין המחזירין בעיירות. בכפרים, ומוליכין בשמים למכור ומוליכין פירות שלקטו משדותיהן ולא הכניסום לבית אוכלין מהם עראי:

למקום הלינה. מפ' בגמ':

בית הראשון הוא ביתו. כלומר מכיון שהגיע לבית הראשון שבעיר שילינו שם נטבלו הפירות אע"פ שלא לנו שם אלא באמצע העיר או בסוף העיר. ובגמ' מפ' טעמא:

שבת טובלת. ואפילו אוכל מהן אחר השבת כיון דנכננה שבת עליהן:

אין השבת טובלת. דקסבר אין השבת קובעת אלא פירות שזימנם לשבת:

ואפילו שבת. באמצע הדרך אינו טובל עד שיגיע ליהודה וכו' שהוא מגמתו:

ברוצה לשבות. שרוצה נוח שם בחול לילה ויום כשיעור שבת:

ואפילו שבת בשני. ר"מ דמתני' תני לה בתוספתא והכי תניא לה ר"מ אומר עד שיגיע למקום השביתה ואפילו שבת ביום השני חייבין לעשר ור"מ דמתני' פליג כדפרישנא דודאו הא דמתעכב כל כך היינו שמא ימצא לקוחות:

הכל מודים. ר"מ ורבנן:

בלינה שאינה טובלת. ר' יוחנן קאמר לה דלריש לקיש כי קתני דפליג ר"מ בשביתה בשני היינו לאשמועינן דפליג נמי אלינה:

בלינה שאינה טובלת. דאע"ג דפליג בשביתה באם לא שבת לילה ויום אלא לן דהיינו לילה לחוד מודי כדמפ' טעמא ואזיל:

אדם מגלגל בלינה. אם רוצה האדם שלא ללון בדרך מנוח דהיינו ע"ג כרים וכסתות אלא בדרך עראי וכגון לישון מעט על הבהמה עולה לו ללינה:

ואין אדם מגלגל בשביתה. כשהבהמה יגעה ועייפה או הוא עייף שהדרך ענה כחו על כרחו הוא שובת ואינו יכול לישמט מלשבות:

בכל מקום אדם לן. שהוא עראי ואפילו באמצע הדרך דאיכא סכנה:

ואין אדם שובת בכל מקום. אלא במקום שהוא רואה שהוא בטוח. כך נ"ל לפ' מגלגל מגלגל זמנו כי ההוא דפ' המדיר עד שלא אדרתן גלגילנא בהדך וכו':

ברור חיל. שם מקום ושם היה יושב ריב"ז כדאמר בפ' א' דיני ממונות אחר ריב"ז לברור חיל והיה הולך לדרכו בעיירות ללכת שם ללמוד עמו:

מביאין להן פירות. והיו דמאי ותנן מאכילין את האכסניא דמאי:

ואמר להם. לתלמידיו ההולכים עמו:

אם לננו כאן. בשני נונין גרסינן והגורס בא' בנון דגושה גריס ליה כמו ונתנו את בנותינו שהוא כמו ונתננו:

אנו חייבים לעשר. וקשיא למ"ד דאין לינה טובלת ואע"ג דר' יהושע לא היה רוצה למכרן מ"מ כיון דגבי דמאי חשיבא לינה דביתו טובל כ"ש גבי ודאי:

דעתו נקייה. ומדקדק במעשרות:

לוייתיה שכיחא ליה. שת"ח וחשיב כל מקום ומקום ביתו ויכול ללון בכל מקום שירצה וכלן ברשותו הוי שלעולם ימצא אנשים שילווהו עד מקום שירצה אבל שאר בני אדם אין לינתן לינה דאנוסים הן ועראי בעלמא הויא:

וסחרין ארבע וחמש קיריין. מסבבין ארבע וחמש כפרים:

ועיילין דמכין בבתיהון. ובאין וישנים בבתיהם:

בבית הראשון שהוא פוגע. בעיר שהוא מוכר מיד מפלח עסקיו דישמירסאר בלע"ז ואפילו אין שם ביתו:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה