אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

כרם שהוא נטוע. בגמ' אי בכרם של שש שורות אי דחמש:

על פחות מארבע אמות. בין גפן לגפן:

אינו כרם. ואין לו עבודה אלא כגפן יחידית לא סביבו ולא באמצעו דכיון דאינו יכול לחרשו מלא הבקר וכליו לעלים בעלמא קיימי:

וחכמים אומרים כרם. ונותנין לו עבודה סביבו ארבע אמות:

ורואין את האמצעיות כאילו אינם. ומצטרפין החיצונים אם יש ביניהן ריוח הראוי ומפ' טעמא בשילהי המוכר פירות דסברי רבנן שדרך בני אדם ליטע שורות רצופין והראויות להתקיים ולהיות כרם יהו לכרם והשאר יהו לעצים. ובגמ' מפ' מאי כאילו אינן:

הרי הן עיקרו של כרם. דאולי הן היותר חשובות הילכך כלהי חשבינן כאילו אינן:

שהיו שש כנגד שש. שהיו שש על שש דטבלא כזו אם באת ליטול האמצעית שבין שורה לשורה מדרום לצפון תבא ליטול השורה החיצונה של צד צפון כדי שלא תהא סמוכה לחברתה ואם באת ליטול מצד צפון לדרום תניח החיצונה ותטול האמצעית ותבא להסיר מה שהנחת ולהניח מה שנטלת וכיון שאין הנטילה מוכחת וניכרת פליגי רבנן ור"ש אבל טבלא שנטועין ה' על ה' דלכל צד שבאת ליטול הנטילה מכוונת לנטיעה קמייתא מודי ר"ש לרבנן:

ור' מנא. פליג דאדרבה לא פליגי רבנן אלא בחמש על חמש לפי שהנטילה מוכחת ומכוונת:

אבל בשש על שש אילו אתה רואה האמצעיות כאילו אינן אלו או אלו. כלומר אין לך ברירה ליטול אלו או אלו ומודו לר"ש דאינן כרם וכמו שפירשתי למעלה וגמ' דילן בפ' המוכר פירות שייכא בטעמא דר' חנינא ובפ"ק דשביעית אשכחן סוגיא דתלמודא כר' מנא:

להדלותן על גבי זרעים. כלומר להדלותן ולסומכן אצל זרעים עד ששה טפחים וכאילו אינן גפנים דכרם הוא דתנן:

והגפנים מותרין. דלא אגידי בהדי כרם:

לההיא דא"ר יוסי. לעיל גבי שורה החיצונה שאינה מכוונת וכו' וה"נ אם זרע תוך ו' לאמצעית הכל אסור ואם זרע חוץ לששה לאמצעית מותרת אע"ג דהכרם יהא אסור דתוך ד' אמות היא וכאילו אינו כרם הוא דתנן:

כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשכונת קברות. דתנן במס' אהלות ובמס' נזיר מצא ג' אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמנה הרי זה שכונת קברות פי' אם יש בין ראשון לשני מתחלת ד' לסוף ד' דהיינו לרוחב המערה דהכי ס"ל להאי תנא דרוחב המערה ארבע אמות או שהן מושכבין בתוך שמנה אמות במדת אורך המערה שהא' בתחלת א' והשלישי בסוף ח' הרי זו שכונת קברות וקנו מקומן ותני עלה היו רצופין ואין ביניהן מד' אמות ועד ח' יש להן תפוסה ואין להן שכונת קברות דלא נקברו שם אלא לפי שעה ולפנותן אחר כן ר"ש בן יהודה אומר משום ר' שמעון רואין את האמצעיות כאילו אינן והחיצוניות מצטרפין מארבע אמות ועד שמנה ואשמעינן השתא ר' יוחנן דההיא ברייתא מוחלפת השיטה היא וסמי ברייתא מקמי הך מתני' והכי קתני אין להן שכונת קברות דברי ר"ש בן יהודה שאמר משום ר' שמעון וחכמים אומרים רואין וכו' ובגמ' דילן פ' המוכר פירות מתרץ להו אהדדי:

מרווחין ורצפן יש להן שכונת קברות. דהראשונים כדינן נקברו וקנו מקומם ויש להן שכונה:

רצופין ורווחן אין עליהן שכונה. וכיון דמעיקרא ניתנו ליפנות מפנן וכ"ש היכא דלא רווחן ומתני' במוצאן בתחלה ת"ק סבר רצופין מעיקרא הוו ור"ש סבר רווחין ורצפן נינהו אבל הכא בהיו מרווחין ורצפן דוקא פליגי וכדלקמיה:

אבל רצופין ורווחן דברי הכל דהוי כרם. דלא שייך הכא מפנן:

מה פליגין. כלומר במרווחין ורצפן היכי פליגי דהא על קמאי נחית דינא דכרם ולא יסתלק ומשני בבא ומצאן רצופין:

גל נפל עליהן. ודחקן ואין הוכחה מי מהן נסלק דלא ידעינן קודם הגל מי מהן הרחוקין ושורה יחידית הוי:

ורבנן סברי מרווחין היו. כדינן:

ורצפן. הלכך קיימי באיסורייהו והאמצעיים רואין אותן כאילו אינן:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה