אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו

פרק ה · הלכה א

פרק ה

כרם שחרב. מכל צדדיו כדמפ' בגמרא:

עשר גפנים לבית סאה. שהוא חמשים על חמשים:

נטועות כהלכתן. שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב שנטועין אחר חרבנו פחות משמנה אמות בין גפן לגפן ולא רחוקות השורות של יוצאת זנב י"ו אמה אבל הן תוך י"ו אמה והכא אפילו ר"ש מודי דתחלתו היה נטוע על ד' אמות ובגמ' מפ' היכי דמי:

נקרא כרם דל. וכיון דקרוי כרם אסור תוכו וחוצה לו ככרם דעלמא:

כרם דל. בגמ' מפרש דל מגפנים ועשיר מעבודות:

שהוא נטוע ערבוביא. שאין הגפנים מכוונים בשורה גפן כנגד גפן אלא גפן זו נגד אויר של השנים:

אם יש לכוין שתים כנגד שלש. בכל הכרם חשוב כולו כרם ומפ' בגמ' מביא חוט ומותח:

מכל צדדיו. כדמפרש ר' זעירא:

מחוי לחברייא. מראה לחבריו בני הישיבה כיצד הוא כרם דל:

תשע שורין מן שובע שובע. תשע שורות שיש בכל אחת שבע גפנים וגפנים של שורה זו מכוונות כנגד גפנים של חברתה שנראות השורות שתי וערב והשתא סלקא אדעתין דאורך הכרם ל"ב אמה על כ"ד אמה כדרך הכרמים ד' אמות בין גפן לגפן שהן ס"ג גפנים אורך השורה שהיא תשע ממזרח למערב קרוי שתי דסתמא השתי ארוך מן הערב ורוחב השורה שהיא שבע מצפון לדרום קרוי ערב:

נסב שורה פרא שורה לשתי. כלומר קח שורה ועקור שורה מן השורות ההולכות לשתי ויהא חורבנך בדילוג כיצד שתקיים הראשונה ותקח ותדלג ותחריב השנייה ותקיים השלישית ותחריב הרביעית ותקיים החמישית ותחריב הששית ותשאר השביעית:

פרא. מדולגת כמו קרי חד פארי חד וכשתחריב כן נשארו מן מזרח למערב בד' שורות מט' גפנים שהם בין הכל ל"ו:

נסב שורה פרא שורה לערב. חזור עוד והחריב לערב אחת מבנתים דהיינו מצפון לדרום נשארו ה' שורות לערב כל א' מהן בת ד' גפנים וכדפרשינן שהן בין הכל עשרים גפנים:

נסב תרתי מכאן ותרתי מכאן ותרתי מכאן ותרתי מכאן. חזור והחריב משורה הדרומית של שתי שהיא עכשו בת חמש ההולכת ממזרח למערב טול ממנה שתים לצד מזרח ושתים לצד מערב ונשארה האמצעית לבדה וכן בשורה החיצונה של צד צפון ההולכת ממזרח למערב טול ממנה ג"כ שתים לצד מזרח ושתים לצד מערב ונשארו שתי שורות בנות חמש גפנים:

חדא מיכא וחדא מיכא. חזור והחרב עדיין מא' מן השורות האלו גפן אחת מראשה וגפן אחת מסופה כזה וישארו עשר גפנים כזה # ותוכל לעשות שתים כנגד שתים וא' יוצאת זנב לכל רוח וכיון שנשאר מהם צורת כרם לכל רוח ס"ד דאסור להביא זרע לכל אותה בית סאה וכדמפ' לקמיה:

את רואה כאילו אחרת נטועה. אצל כל זנב חזינן כאילו אחרת נטועה בצדה ויצייר האדם ששה כרמים וקל להבין ולא גרסינן אלא ארבע זימנין כאילו אחרת נטועה כאן ואע"ג דשש פעמים שייכי דשתים נטועות אתה רואה בקו אחד לצפון וכן לדרום חשיבי להו כחד ולא חשיב אלא לד' רוחות ונשארו הזויות חרבות ואפ"ה כל הרבוע הזה אסור: ור' זעירא אית ליה כר' יוסי בר זבידא רביה דקי"ל כר' יוחנן דקאמר לעיל את רואה כאילו אחרת נטועה כאן:

ליטע כאן אי את יכול וכו'. ואי קשיא דאמאי אינך מותח יותר הכרם דהא אין כאן שטח מרובה ונאמר דתחת הזנב יש אחרת ואחרת כנגדה ויהו השורות שלימות ומשני דאין זנב לזנב:

הדא אמרה דאין זנב לכרם גדול. דדוקא מעיקרא הוי כרם קטן משום דהוו שתי שורות שלימות אבל בתר דהוו כרם גדול דשלש שורות איכא בני שתים אין מושחין אלא מסדר הגפנים ד' אמות ולאותו גפן מבליעין ששה טפחים שלה בתוכן:

הדא מסייעא וכו'. דלהכי תני עשר גפנים לבית סאה לאסרה משמע דמודדין בקו ישר וכדפרשינן ולא באלכסון ומשם מודדין ד' אמות כטבלא מרובעת ונמצא הטבלא הזו האסורה עכשו חרבה שלשים ושתים אמה ממזרח למערב דבין גפן לגפן שמנה אמות שנטלנו גפן מבין כל גפן וגפן ויש בה שתי שורות של חמש גפנים ממזרח למערב עם תשלום זנבותיהן והם ארבע אוירים של שמנה אמה הרי כאן ל"ב אמה ויש ג' שורות עם הזנבות של ד' גפנים בשטחיות רחבה מצפון לדרום ח' אמה בין גפן לגפן הרי כ"ד אמה:

נמצאו ששים וד' על ארבעים וח'. כלומר עד כאן לא אוקימנא מתני' אלא בנטועין מעיקרן על ד' אמות. בין גפן לגפן ועולה הטבלא ל"ב על כ"ד ובהא לא מיתרצא מתני' דטבלא הזו אינה עולה אלא חצי בית סאה ויותר מעט ובמתני' משמע דכל בית סאה כוליה אסור דלהכי תנא עשר גפנים לבית סאה ובית סאה הוי חמשים על חמשים כדאיתא בעירובין פ' עושין פסין והטבלא אפילו אנו רואים אותה עתה כקודם חרבנה אינה עולה אלא ל"ב על כ"ד ולהכי קאמר השתא נוסיף כפלה בענין שהטבלא תהא ס"ד על מ"ח ונחזי אי מצינן לתרוצה למתני' כדמפ' ואזיל וכגון שהיו נטועין מתחלתן ח' אמה בין גפן לגפן עם הכרתין דמצטרפין לקידוש כדאיתא בפרקין דלעיל וא"כ בתשע שורות גפנים הוו שמנה אוירים של ח' אמה הרי כאן ס"ד אמה ושבע מצפון לדרום הוו להו ו' אוירים של ח' אמה הרי כאן מ"ח אמה:

ה"ג נסב תרתי מיכא ויהב לון הכא נמצאו מ"ח על מ"ח. וה"פ טול שתי רצועות כל רצועה ארכה מ"ח ורחבה שמנה אמה ויהב לון הכא כלומר לא תוציאם ותחריבם אלא תניחם אלא שתדע איך עולה המטע הזה של ס"ד על מ"ח טבלה של בית סאה דהא כשתטול שתי רצועות של ח' אמה רחב מצד מזרח או מצד מערב נשארין מ"ח על מ"ח וכשתתן רצועה של ח' על רוחב מ"ח הוי נ"ו אמה וכן באורך רצועה אחרת הוו להו נ"ו אמה על נ"ו אמה וחסרים הקרנות כל קרן רחב ח' על ח' אמה ובית סאה חמשים על חמשים אפ"ה בית סאה מיקריא:

ופריך חד ביניי עקר וחד ביניי יהיב הויא לה קרחה י"ו על י"ו אמה. כלומר כשתעשה כאן כמו שעשית למעלה נסב שורה פרא שורה בין לשתי בין לערב נמצא קרחתו של כרם זה י"ו אמה על י"ו אמה והיאך מצטרפין דהא תני לעיל מארבע אמות ועד ח' מצטרפין טפי אין מצטרפין ועוד די"ו קרחת מותר להביא זרע בתוכו כדתנן לעיל:

ומשני עבודתו בשמנה אמות. כיון שזה היה נטוע מעיקרו על נד עם הכרתין כך הוייא עבודתו קמייתא וכן נותנין לו עתה עבודה של ח' לכל גפן דהוו להו י"ו באויר שבין גפן לגפן סביב שורותיו תוך זנבותיו ואע"ג דהשתא איכא י"ו בין גפן לגפן אפ"ה חשבינן כאילו הגפנים היו שם כדאמרינן לעיל דחרבן חמור והכא היו גפנים שם ונחרבו ועוד הזנבות מוכיחות הילכך יהבינן ליה שמנה לכל גפן כדאמרינן לקמן דל הוא מגפנים ועשיר הוא מעבודות:

וקא בעי השתא עבודה שסביב השורות הוא תוך בית סאה. שישארו זנבות מבחוץ והיינו עבודה של ח' אמה דהא עבודותיו בעושר נינהו או חוץ לזנבות וההיא עבודה כשאר כרמים דעלמא דחוצה הוא דהוי והויין ד' אמות ומשו"ה קאמר מה את עבד לה הוא ועבודתו לתוך בית סאה או חוץ לעבודתו כלומר איסור בית סאה דקתני הכא היכי משערת ליה הוא ועבודתו קמא דח' אמה תהא בתוך בית סאה והוי סביב שורותיו ואין לצרף הזנבות דהא הן מרוחקין י"ו אמה ולא חשבינן הכא אלא בעבודה שסביב שתי השורות שהן ג' כנגד ג' שהן בתבנית כרם וא"כ ארכו עם עבודתו מן המזרח למערב מ"ח דהא מגפן לגפן י"ו הרי ל"ב וח' מעבודה למעלה וח' מעבודה למטה הרי מ"ח ורחבו ל"ב אמה י"ו בין גפן לגפן מצפון לדרום וח' מעבודה לכאן וח' מעבודה לכאן הרי ל"ב ובענין זה נמצא שחסרנו מן הטבלא של ס"ד על מ"ח מכל צד רצועה רחבה ח' וארכה מ"ח מכל ד' רוחות ורצועה של מ"ח ברחב ח' עולה תשבורתה תלת מאה ותמנן וארבע נמצא שחסר ד' פעמים תלת מאה ותמנן וארבע ונחלפה הגרסא שכתוב בהן וארבעין ותמניא וצריך להיות ותמנן וארבע והדרן קושיין לדוכתין דאין כאן אלא טבלא של מ"ח על ל"ב אפילו אי חשבינן עבודה שסביב השורות של ח' אמות ואנן בית סאה תנן:

ואין תעבדיניה חוץ לעבודתו. דהיינו עבודתו קמא דהיינו חוץ לזנבותיו ועבודתו התם כדרך כרמים דעלמא הוי ד' אמות חוץ לבית סאה א"כ הוי יתר על הבית סאה רצועה של רחב ארבע אמה באורך ס"ד אמה ועולה תשברתה מאתן וחמשין ושית שהן לכל ד' צדדין ארבע זימני רנ"ו וקשיא להכא ולהכא דלא מיתרצא מתני' דלדרך זו יתר ולדרך זו חסר:

ובמופלגות כיחידיות הן. כלומר ואין תימר דנפליגם יותר כדי שקרחתם תעלה לחשבון הוו להו יחידות ואין להן אלא ו' טפחים לכל רוח. ואיכא למידק דהא כי מרוחקות גפן מגפן י"ו נמי אין כאן קידוש דהא קאמר ר' אלעזר לעיל דמשמנה ועד י"ו אסור ואינו מקדש וממתני' משמע דלקידוש קתני לה דתנן ונטועות כהלכתן הרי זה נקרא כרם דל וכיון דקרו ליה כרם לקידוש הוא דקתני. תריץ דאפילו נאמר דלקידוש קתני כי אמר ר' אלעזר בנטועות מתחלתן אבל כי נטועות מתחלתן עד ח' עם הכרתין אלא שנחרבו לעולם בקדושתן עומדין:

ואין תימר ברוצף. כלומר שנפליגם יותר להשלים החשבון וכ"ת יחידיות הן שנטע בתוכן גפנים יותר בענין שיצטרפו הא לא מצית אמרת דלא תנינן אלא עשר גפנים:

הוי לא מצי תניא. אין לנו מקום לתרץ המשנה הזו שיהא מקדש או אוסר בית סאה ולא יהו אלא עשר גפנים ואני לא היה לי בסוגיא זאת אלא מה שהראוני מן השמים:

תני הכוורת מכוון. הגזע קרוי כוורת לפי שמשתפע ומתקצר למעלה כמו הכוורת שרחבה למטה ומתקצרת עד משהו:

הכוורת מכוון. דהיינו הגזע:

והנוף אינו מכוון. דאינו זה כנגד זה:

הרי זה כרם. דבתר גזע אזלינן:

העבו. גזען וע"י כן הן מכוונות הרי זה כרם ויהבינן ליה עבודה של ארבע אמות:

אית תנאי תני מבפנים. מותח החוט תוך חלל הכרם לצד פנים מאותם הבולטות לפנים מן שורה לשורה ואם לא יהו רחוקות הבולטות לחוץ מחברותיהן אלא טפח מצטרפות:

ואית דאמרי מבחוץ. מותח החוט בין אויר הנכנסות ליוצאות וצריך שיהא נוגע החוט בכולן ואם אינו נוגע אינן מצטרפות:

נותנין לה עבודתה וזורע את השאר. דאותה שורה החיצונה אינה נמנית עם הכרם והוו להו כגפן יחידית שעבודתה ו' טפחים וכדמפ' אם היו זרעים תוך ו' של שורה החיצונה אף גפנים של שורה החיצונה אסורות ואם היו הזרעים חוץ לששה של שורה החיצונה אלא שהן תוך עבודה של שורה השנייה אזי הכרם אסור שקידש והגפנים דשורה החיצונה מותרין דאין נתפסין בהדי הכרם ועבודה שלהן נתן להן דהא הרחיק ו':

ואם היו הזרעים בתוך ו' הכל אסור. דהוו בתוך עבודה של אלו ושל אלו:

אי זהו כרם דל. כל עבודותיו ח' והכל אסור. ומשני דל בגפנים ועשיר מעבודות:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה