פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו
פרק ד · הלכה ה
שורה א' בתוך שלו ואחת בתוך של חברו. דב' שורות בעינן לכרם כדלעיל והשורה של שתים דיינינן לה כג' לר' יוחנן ומצטרף אע"ג דהיא של חבירו ובגמ' מפ' דאפילו לר"ש דאמר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו לקמן בפ' המבריך וקיי"ל כוותיה מ"מ אתיא מתני' כוותיה ואוסר הזרעים שבנתיים ובעינן ד' אמות:
דרך היחיד ודרך הרבים. פי' רבנו שמשון ז"ל דרך היחיד ודרך הרבים וכותל נמוך מעשרה תנן במס' פאה דאין מפסיקין לאילן וה"ה לגבי כלאים דלגבי אילן לא חשיב הפסק ע"כ ומשמע מדברי הרב ז"ל דדרך הרבים דהכא היינו ט"ז אמה כדאמרינן התם וקשה לזה דא"כ הך מתני' כמאן לא כרבנן ולא כראב"י דאי כראב"י הא מודי בתחלת מטעתו דאי איכא ח' אמות בין שורה לשורה דלא מצטרפי ואפילו גבי חרבנו מודי דאי איכא ט"ז אמה דלא מצטרפי ואי כרבנן דמדמו להו אהדדי הא מודו דאי איכא ט"ז דלא מצטרפי. לכך הנכון כדברי הראב"ד ז"ל והרמב"ם ז"ל דמפרשי ולאו ט"ז אמה כדרך הרבים אלא שביל הדרכים לרבים:
אם עירסן מלמעלה. שפירס הבדים והשריגים על הגדר כמין ערס מתערבין שבצד הגדר מזה ושבצד הגדר מזה דכיון דעריס חמיר כדאמרינן לקמן ה"נ מבטל ליה לגדר אליבא דר' יהודה וה"נ גבי פאה תנן לעיל אם היה שער כותש אינו מפסיק ורבנן סברי דלעולם גדר מפסיק:
תמן אין אדם מקדש דבר שאינו שלו. גבי מסכך גפנו ע"ג תבואתו של חברו:
אבל הכא שלו ושל חברו מצטרפין לאסור. הזרעים שבאמצע ונראה דנאסרין נמי גפנים שלו ושל חברו דאיכא נמי שורה של חברו וזרעים של חברו:
ר' מנא לא אמר כן. לא הוה פריך הכי אלא כה"ג:
לא כן א"ר שמואל. בריה דר' זעירא לעיל בפ' כל סאה עלה דמתני' דתנן מותר לסמוך לו תלם של פשתן ולא תלם של מין אחר ר"ש אומר א' זרע פשתן וא' כל המינין דקא סבר ר"ש אין אדם חובש דבר שאינו שלו ובלאו לבדוק מתיר ומגו דלא מתסר משום דנפשי' לא מיתסר משום דחבריה וה"נ כיון דלא איתסר משום דאבריה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו פשיטא דלא מיתסר נמי משום דידיה ואין כאן כרם:. ומשני דשאני הכא דאינו אלא לצרף שיש בו תבנית כרם ולאסור האמצעי דהא על כרחיה דחבריה בעי עבודה להו וחשיב כאילו יש כאן כרם ויש כאן כרם: