פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו
פרק ג · הלכה ב
כל מין זרעים אין זורעין בערוגה. בין מיני תבואה בין מיני קטנית דכיון דמשהו להו מפני זרען לא שרי אלא ירקות דשלפי מינייהו כל יומא שאוכלין אותן בקלחן ובעשבן כגון צנון וחזרת וכרפס וכיוצא בהן:
כל מין. כמו כל מלאכה לא תעשו דשום מין זרעים אין זורעין דיניקתן גדולה אין זורעין אותן בערוגה לא שנא שאין בה גובל ולא שנא שיש לה גובל לא למטה ולא בגובל כדמוכחא סוגיין דלעיל והא דתנן ה' זרעונין או ג' זרעונין משום דכתיב זרועיה נקט הכי אבל דוקא בירק מיירי. וא"נ תנא כל דאפילו זרען לירק:
כל מין ירקות זורעין בערוגה. לא דוקא דהא דלעת אסורה כדאסיקנא בסוגיין דלעיל ולפת נמי הא תנן לעיל דאסור בגובל ואין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהן חוץ א"נ בזרעוני גנה שהן נאכלין חיים קתני כגון כרפס ועולשין דהיינו ציקורייא וטריקסימון שקורין מושטורסו מה שאין כן בלפת ודלעת שאין נאכלין חיים:
חשופין. חלקים שהן קשים ובערוך פי' קטנים:
מין זרעים. ואין נזרעין בערוגה:
גמלונין. גסין, מין ירק ונזרעין בערוגה אבל לאו למימרא דהוו כלאים חשופין עם הגמלונין דלא גרע מחזרת וחזרת גלין דשרינן לעיל פ"ק:
שהיה גבוה טפח. ובשביל רומו זרעו למטה מין א' ובגובל מין אחר כשר ואין צריך לעקור משום מקיים בכלאים כיון שהיה כשר מתחלה בשעת זריעה ובגמ' מפ' דדוקא הזרוע בהיתר מעיקרו מותר לקיים כן אבל לכתחלה דהיינו אחר שנתמעט אסור:
אמת המים. דהיינו כשיבשו המים דחזי לזריעה והן עמוקין טפח מהני רומן לזרוע למטה מין אחר בכל שטח רחבן ולמעלה מין אחר ודוקא עמוקים טפח דדומיא דגובל קתני לה שלא כדברי רבנו שמשון והרא"ש ז"ל והאי זורעין לתוכן דקתני היינו כדמפ' בגמ' דלמטה מין א' קאמר וא' מכאן בשפת האמה למעלה וכן בשפה האחרת וכן לגבי תלם אחד בשוליו וא' בגובה שיפועו וא' בשוליו האחר.
אע"פ שזרען לירק. ולאכול את עלין שלהן רכין וחייבין במעשרות העלין אפ"ה אין נותנין על גבי ערוגה בגובל וכל שכן בתוכה למטה:
שזרען לזרע. ולא לאכול אותן בעשבן אלא שיתקשו ויעשו זרע:
אין נותנין אותן על גבי ערוגה. דהא לזרעים ומיני קטנית דמו:
זרען לירק זורעין אותן ע"ג ערוגה. על גב גובל שלה ולא בתוכה ואפילו סתמא נמי אית להו דינא דירק:
זרעוני גנה שאין נאכלין. זרען כגון זרע כרישין וצנון וחזרת:
אע"פ שזרען לזרע. בטלה דעתו אצל כל אדם:
מאחר שאלו מותרין. הראשונים שנזרעו בהיתר שהיה הגובל בשיעורו אף האחרונים שרו:
נעקרו הראשונים השניים מה הן. מי אמרינן כיון דאישתרו אישתרו או דילמא כיון דהראשונים המוכיחין עליהן נסתלקו לא אמרינן:
ומסיק נשמעינה מן הדא דתנן. במס' כלים פ' י"ט מטה שניטלו שני ארוכות שלה וכו' הך מתני' אתיא כר' נחמיה דקתני התם בפי"ח מטה שהיתה טמאה מדרס ניטלה קצרה ושתי כרעים שלה טמאה ארוכה ושתי כרעים שלה טהורה ור' נחמיה מטמא ע"כ. וה"פ טמאה מדרס אם ישב עליה זב או נשען ניטלו קצרות אשר ברחבה לצד מרגלותיה ולצד מראשותיה טמאה דהא קיימא אעצים דארכה דהנך אינן אלא לחזק שתקועין בעצים של ארכה לחזקה ניטלה ארוכה אותן אשר באורך המטה מימין ומשמאל טהורה דשבר כלי הוא ור' נחמיה מטמא אפילו הכא ומפ' טעמא בפ"ק דסוכה למאי חזי למסמך אגודא ולמסמך אשלי לקרבה אצל הכותל ונותן עצים מן הכרעים לכותל למראשותיה ומרגלותיה ונותן חבלים ומסרג וראוין לשכב בה וטמאה ומש"ה תני הכא דכשנשתברו חדשות טמאה דהא אפילו לא עשה כלל טמאה בקצרה ושתי כרעים ואטו משום דעשה לה ונשתברו פרחה הטומאה. אבל נשתברו הישנות דהיינו קצרות שהיו בה בשעה שנטמאת טהורה דפרחה לה הטומאה ואע"ג דארוכה החדשה ושתי הכרעים קיימין והא הכא דארוכות חדשות כי נשברו טמאה משום דכי ניטלו הארוכות הישנות טמאה אבל נשתברו קצרות הישנות טהורה ולית לה שם כלי והכא נמי כי נעקרו הראשונים לא נשאר לו שם גובל הילכך אחרונים אסורין כדתנן התם שהכל הולך אחר הישנות:
סומכין לגדר. מטין השער לגדר ושרי אע"ג שזרוע בסמוך לו זרע אחר:
ואין סומכין לגובל. דלא חשיב כגדר לאקולי ביה הך קולא כגון אם נטע לרבנן לפת תוך ערוגה במינים כדי שלא יפול על הזרע האחר שיסמכנו אל הגובל ויקשרנו שם אפ"ה אסור:
גדר שנתמעט פסול. כגון תבואה מכאן ודלעת מכאן ואין לך רוחב כשיעורה אי הוי גדר בנתים מפסיק ואי נתמעט אסור:
מן מה דא"ר יוסי. חברו של ר' יונה:
ונתמעט כשר. שהרי יש שיעור שדה ירק לערוגה:
יזרע למטן כמה שורות. ג' שורות ויסמוך א' לכאן לרום התלם וכן של כאן וישאר אותה של אמצע. ומכאן ראיה שמה שכתב רבנו שמשון ז"ל דמתניתין דעמוקין טפח לאו דוקא חוץ מכבודו ואגב חורפיה לא דק והא הכא דמוכחינן מרום התלם לגובל וקאמר דלא מהני הרום לסמוך לשולים אע"ג דמהני לזרוע על גביו וכדפרישית דגובל דומיא דתלם ולא בעינן הרחקה כלל ודחי דלעולם דסומכין אלא משום דזרע על גביו אסור לסמוך דמתערב עם של מעלה דלא אפשר דלא יתפשטו העלין שלמטה על הזרוע של מעלה בסמיכתו:
אין כיני יעקור אותו הקלח ויזרע למטה כמה שורות לא מוטב וכו'. בתמיה דהא הוי רבותא טפי לאשמועינן דבשטח טפח זורעין בו ג' שורות אלא ודאי דאין סומכין וכדאמרן:
אין זורע בתוכה אלא מין א'. וכי קתני מתני' זורעין בתוכן א' למטה לתוכן וב' בשפתות קאמר וכדפרישית עלה דמתני' ודמי להא דתנן לעיל זורעין בתוכה י"ג מינין דעם הגובל הוא דקתני ע"כ וכדפרישית: