אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה· רבי שלמה סירליאו

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבים. כגון דרחוק הגבל או המקוה יותר מארבעה מילין או ארבעה מילין כדמפרש בגמרא וקסבר תנא קמא דיעשנה קבים בספק ולא בטומאה ודאית דמוזהר הוא שלא לטמאות התרומה כדפרישית בפרק האשה אוכלת ור' עקיבא סבר דטוב שיפריש חלה בטומאה ואל יפטור עיסתו מחלה דקורא שם חלה בברכה לטמאה כמו לטהורה:

אבל קביים וכו'. אבל כשמחלקה לקב קב הוא מפקיעה מחלה ואין כאן ברכה וגוזל לכהן חלקו ומפסידו דחזיא לאור:

העושה עיסתו קבין. קב קב בפ"ע ושיעור חלה ה' רבעים כדתנן בפ"ק ונגעו אבל לא נשכו:

עד שישוכו. שדבוקות זו בזו שאם בא להפרידן נתלש קצת מעיסה זו בזו כדתניא בתוספתא דטהרות איזהו הנושך התולש ממנו משהו:

הרודה. הנוסח מן התנור לאחר אפייתו, רודה לשון תלישת דבוק וכן רדה הדבש:

ה"ג ר' אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה. והכי איתא בפ' אלו עוברין (פסחים מח:) ובגמ' דהכא דס"ל לר' אליעזר דבעינן תרתי שישוכו ויתנם לסל, והתם מיבעיא לן גבי טבלא שא"ל ליזויזין ולא איפשטא:

מה פחות מד' מילין. דאע"ג דאמרינן לעיל לחלה ד' מילין מספקא ליה היכי קאמר ד' מילין הוא דפטור לחזור אחר גבל אלא פחות מד' מילין [חייב] או דילמא ה"ק כלהו ד' מילין מחויב לאהדורי וצריך שיהיו יותר מד' מילין כדי שיהא פטור:

כגון קסרין. שהיא ד' מילין צריך להלוך כל העיר כדי לעשותה בטהרה:

בכפר שמאי. שם מקום:

עיסה גדולה. ולא לחלקה קביים:

מתני' כר"ע. כלומר נאמר דהפסקת הנהר חשיבא כד' מילין מכל מקום לפלגה לקביים ומדלא פלגה אלא עשה אותה בטומאה שמא שנה משנתו דר"ע דאמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קביים:

ומשני עיסה גדולה היתה נוח היה לו להלך כמה ולא לעשותה קביים. כלומר לעולם כרבנן וכי אמרי רבנן יעשנה קביים היינו בשלא יטרח כשחולקה שיעור ללכת ד' מילין אבל כשהעיסה היא כל כך גדולה דאי אמרת יעשנה קבין ישהה יותר מהילוך ד' מילין מודו לר' עקיבא ומשום הכא אמרינן לעיל ר' אמי הורי לעשות עיסה גדולה:

תמן הוא אומר הנוטל מקב חלה הרי היא חלה. משנה היא בפ' בתרא וקסבר ר' עקיבא דהיא חלה בדיעבד והיכי אמר הכא דקבין אין בהן חלה לשם:

ומשני תמן בדיעבד ברם הכא לכתחילה:

תמן תנינן. פ"ק דעדיות:

מקב לחלה. עיסה שיש בה שיעור קב חייבת בחלה:

והלל אומר משיעור שני קבין. וטעמייהו מפ' בגמ':

קב ומחצה. ירושלמית:

הגדילו המדות וכו'. היינו שבעה רבעים קב דברייתא:

עישור מלבר. דסבר עשירית האיפה היינו עישורא מלבר כיצד אפה ג' סאין דהיינו י"ח קבין הוסיף עליהן שני קבין ויהיו עשרים נמצא שני קבין הוא עישורא מלבר והיינו ראשית עריסותיכם קביים מלבר ושמאי סבר דבחצי העומר משערינן לפי שהיה נחלק לשתי סעודות אחת שחרית ואחת ערבית:

שיהא הוא וחומשו. דדריש ויסף חמישיתו חומשא מלבר על ד' רבעים תוסיף חמישי מן החוץ דלעולם החלק הנוסף יהא קרוי חומש וא"כ חולקין הקרן לארבעה חלקים ובפרק הזהב פליג ר' יונתן אהך דרשה ופסק הרמב"ם ז"ל בסוף פרק י' דהלכות תרומות כמאן דאמר הוא וחומשו חמשה:

רבנן סברי עישורא מלגו. וי"ח קבין הן ע"ב לוגין דקב הוא ד' לוגין ועשירית של ע' לוגין הוא ז' לוגין דהיינו קב ומחצה כמו שפי' בפרק קמא:

כדי עיסתכם. שאתם לשין במדבר עומר לגולגולת איפה שלש סאין היא ובמנחות יליף לה בפרק התודה דכתיב האיפה והבת תוכן אחד להן וכתיב מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר כמה הוי שלש סאין:

הרי זה בריא. שאכל כל צרכו:

והן שנשכו. היינו אוקימתא דריב"ל דפ' אלו עוברין (פסחים מח:) אליבא דר' אליעזר דלא מהני צירוף סל אלא שנושכות בתנור כגון ריפאתא דלקמן שהן עגולות בענין שבתנור נדבקות זו בזו אבל לא בעינן נשיכה ג"כ ממש בתנור שיתלש קצת מזו בזו דא"כ מאי מצרפן דקתני תיפוק לי שנשכו בתנור אלא ראויות לישוך בתנור קאמר א"נ נשכו כשהיו עיסה קאמר:

הסל מצרף. דתוך כלי מצרף כדאשכחן גבי קדשים הכתוב עשה כל מה שבכף אחת:

התנור מצרף. דכשמדביקין זו אצל זו בתנור נושכות זו מזו:

נשכו כאן וכאן מצרף. וה"ק אם הן ככרות של בבל שנושכות זו מזו כאן וכאן מצרף ומ"ד הסל מצרף היינו דתוך הכלי גורם דאם לא באו לסל פטורין עדיין והיינו דקאמר ואין התנור מצרף דלא סגי בתנור לחודיה אבל מ"מ בעינן שיהו ראויין לידבק בתנור ומ"ד התנור מצרף ואין הסל מצרף ה"נ קאמר אם ראויין לישוך בתנור מצרף הסל. ואין סל לחודיה מצרף אבל כעכין דאין ראויין לידבק אין סל מצרף כיון דתנור אין מצרף והיינו דקאמר לא נשכו כאן וכאן אין מצרף:

כגון אילין ריפאתא דבבל. בפ' אלו עוברין (פסחים דף מח:) מייתי לה אריב"ל לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא ופירש"י ז"ל שנושכות זו את זו שהן רחבות ועגולות כעין שלנו וכשמדביקין זו אצל זו בתנור נושכות זו מזו הילכך חדא היא אבל כעכין קניילאש בלע"ז ארוכין וקצרין והן נושכין זה מזה ע"כ, והתם מסקינן דאפילו כעכין ונקטינן דסל מצרף אפילו דאין תנור מצרף כגון כעכין אבל בשל בבל לא בעינן סל וכן דעת הרמב"ם ז"ל:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה