אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו

פרק ו · הלכה ו

הלכה ה

שנים שקבלו שדה באריסות. למחצה לשליש ולרביע:

או שירשו. את אביהן הקרקע:

או שנשתתפו. שקנו הקרקע בשותפות. ונראה לי לפרשה דבשניהם חברים עסקינן ומשום דאמרינן אין מוכרין טבל אלא לחבר ולצורך אשמעינן דמחליף ממינא למינא נמי אסור ואפילו התנו בתחלה דמעקרא תקנתא דרבנן וי"מ דבא' חבר וא' ע"ה עסקינן וארישא סמיך א' מעשר וא' אינו מעשר:

טול אתה חטים שבמקום פלוני וכו'. ולא אמרינן מחליף הוא ומוכר טבל הוא ומדלא תלי טעמא בהתנו מעיקרא משמע דממינא למינא אפילו התנו מעיקרא אסור ובמינא גופיה אפילו לא התנו מתחלה אלא בשעת לקיטת הפירות שרי וא"כ קשיא רישא לסיפא דנימא ה"נ אין ברירה ומוכר טבל הוא וי"ל דלעיל בצרו הכל לגת אחת ונתערב הכל למקום אחד אבל הכא לא נתערב חלקו והראב"ד ז"ל תירץ דברישא חטא שלא היה לו להתערב בגת א' שהרי לא היה לו שותפות עמו בכרם דהא כרמיהם קתני ולא קתני כרמם משמע דלזה יש לו כרם ולזה יש לו כרם ומה לזה שיתערבו פירותיו עמו אבל בסיפא לא חטא כלל דבשדה א' הן שותפין בירושה או באריסות ואם התנו מתחלה מיירי אתי שפיר:

אבל לא יאמר לו וכו'. דמחליף טבל בטבל הוא:

טול אתה חטים שבמקום פלוני. שיודע בהם שהוכשרו כן פי' רש"י ז"ל ואינו כן כדלקמן אלא חטים שבמקום פלוני שאינו יודע אם הוכשרו אם לאו ואני חטים שבמקום פלוני שיודע שלא הוכשרו דחד מינא הוא אמרינן יש ברירה ואלו חלקו של זה ואלו חלקו של זה ולא החליף לו חבר לע"ה חלקו שבטמא בשביל חלקו שבטהור אבל בשני מינין אין לומר ברירה דכשמת אביהן נפל חלק לזה וחלק לזה בכל המינין ונמצא חבר זה מחליפה לו ועובר בלפני עור לא תתן מכשול ובפ' חומר בקודש אמרינן ותני עלה שורף הלח דאביו ע"ה טימאו ומניח את היבש והני בבי לדעת הראב"ד ז"ל דמיין להדדי וצריכי דאי תנא רישא הוה אמינא התם שאני שלא יחליף עמו שלא יאכיל לו טבל אבל סיפא דלענין הכשר הוא אמינא סוף סוף מאי מהני ליה לתת לו שאינו מוכשר דהא ע"ה כזב חשבינן ליה ולסוף מטמא להו לפירות ולישתרי לחבר ליטול שאינו מוכשר קמ"ל ואי תני סיפא הוה אמינא הכא גבי טומאה משום דלא זהיר בה ע"ה שרינן חטים וחטים אבל לענין טבל דמאכילו הוה אמינא נגזור חטין וחטין אטו חטין ושעורים קמ"ל ועוד צריכותא אחריתי דאי תנא רישא הוא אמינא דכיון דשניהם עבדו הקרקע לא מצי א"ל טול אתה חטים ואני שעורים ולא גמר ומקני ליה אבל סיפא דירשו החטים והשעורים נימא דגמר ומקני ליה ואי תנא סיפא הוה אמינא הכא הוא דיכול לומר לו טול חטים וכו' משום דגמר ומקני אבל רישא דלא גמר ומקני אפילו חטים וחטים נמי לא קמ"ל:

כטבל וכמעושר מעורבין זה בזה. בפ' השולח מייתי לה וגריס התם ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות ומוקי לה התם בסוריא כדתניא הכא ופי' רש"י ז"ל התם טבל וחולין מעורבין אין לך כל חטה וחטה שאין חצייה טבל וחצייה חולין שחלק הגוי פטור דשם יש לו כח ביד הגוי להפקיע קדושתה ואף לאחר שחלקו התבואה הלוקח מן הגוי צריך לעשר וישראל צריך לעשר את שלו מיניה וביה ולא ממנו על טבל גמור ולא מטבל גמור עליו מפני שמפריש מן הפיטור על החיוב ומן החיוב על הפיטור אבל כי מעשר מיניה וביה מעשר שלם נמצא מעשר מן החייב שבו על החייב שבו ומן הפיטור שבו על הפיטור שבו ע"כ. ומה שכתב הרב דאין מעשר מטבל גמור עליו אדרבא מטבל גמור מרויח דאין מוציא אלא לפי חשבון אבל כי מפריש מיניה וביה מפסיד וצריך להפריש אף מן החולין כדי תרומה ותרומת מעשר שבטבל כדאיתא לקמן ובתוספתא לעיל ובפרק ראשית הגז האריך הרב הגדול מאור הגולה להוכיח דברים שפי' כאן והודה שם דהתוספתא חולקת עליו ובפרק בתרא יתבאר זה בס"ד:

של ישראל חייב. לאחר שחלקו הוי של ישראל טבל גמור ומעשר ממנו על אחר ומאחר עליו דסבירא ליה לר' שמעון בן גמליאל דיש ברירה ושל גוי פטור לגמרי:

כשחלקו שדה בקמותיה. הוא דאמרינן יש ברירה:

אבל אם חלקו גדיש. דהיינו העומרים מקובצין במקום א' במקום דישה כולהו מודו דאין ברירה:

מה בין גדיש ומה בין עומרין. ואמאי נקט ר' יונה עומרים ולא נקט גדיש כדנקט ר' ייסא:

ומשני בקוצר כל שהוא ומניח לפניו. שלא הזיזום ממקום קצירתן אלא קוצר ומניח כל מה שהוא קוצר לפניו וקודם שהוליכום למקום דישה שם באו לחלוק דלר' ייסא אכתי יש ברירה וחשבינן להו כאילו הן מחוברין וכאילו השדה בקמותיה ולר' יונה אין ברירה דאין ברירה אלא במחובר דלא שייך למימר החליפו ונתערב חלקם:

קנו על מנת לחלוק. מעיקרא יהיב דעתיה שלא יהא חלקו מעורב ואמרינן יש ברירה וזה חלקו המגיע לו משעה ראשונה:

האחין השותפין. הדינין ששנינו גבי האחין השותפין דהיינו מתני' דפרק קמא דשקלים דתנן השותפין כשחייבין כקולבון פטורין ממעשר בהמה ומוקי לה התם כשחלקו והדר נשתתפו ואמר עלה ר' יוחנן דאפילו חלקו גדיים כנגד גדיים לקוחות חשיבי ופטירי ממעשר בהמה והא התם דקנו על מנת לחלוק הם ואפ"ה תנן דאין ברירה כר' דפליג עליה דרשב"ג ולקוחית הן ולאו יורשין הילכך פטורין ממעשר בהמה:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה