אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

הנותן לחמותו. עסתו לאפות:

מפני שחשודה מחלפת המתקלקל. מפ' בגמ' דהך בבא דחמותו ר' יהודה קתני לה וה"ק שאמר ר' יהודה וכו' ורבנן פליגי בה:

המתקלקל אם יתקלקל הלחם מחליפתו הילכך מעשר את שהוא נותן לה וכו':

אמר ר' יהודה. טעמא קא יהיב למילתיה והכי איתא בפ"ק דחולין ובפ' הניזקין ומשום דכאן אינה עושה אלא משום בושת החתן קתני בה להחליף את המתקלקל. ומפ' בגמ' דרישא דהיינו פונדקית ר' יהודה ורבנן מודו בה. ובגמ' מפ' דחמותו לא שנא מן הנשואין ול"ש מן האירוסין:

שאינה חשודה להחליף ולהאכיל וכו'. כדאמרינן בהניזקין דבאתריה דר' יהודה חמיר להו שביעית:

ובקמייתא על דעתיה דר' יהודה. דלא תימא כיון דר' יהודה יהיב טעמא דרוצה בתקנת בתה ובפונדקית לא שייך ם"ל כר' יוסי בפונדקית קמ"ל דאדרבה דפונדקית כו"ע מודו דחשודה להחליף דמוריא וכו' דאע"ג דלאו בר בי רב הוא נהי מצונן לא תחליף מ"מ מתקלקל מיהא מחלפת ובחמותו פליגי וקסבר ר' יהודה דגם בחמותו יש לגזור ותנא דחמותו ר' יהודה היא:

כנותן לפונדקית. וכי היכי דנותן לפונדקית מודו רבנן דחשודה להחליף דמוריא ואמרה וכו' ה"נ חשודה להחליף מפני בושת חתנה:

כנותן לשכנתה. ובנותן לשכנתו תנא בברייתא דאינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשר. וטעמא דרבנן דכיון דמודה ר' יהודה דאינה מחלפת כשנצטנן הלחם וטעמא דכיון דאשתו אינה מקפדת גם היא אינה חוששת ה"נ גם המתקלקל אינה מחלפת דאשתו עומדת שם ותאמר לו ועוד דחיישינן דילמא לימא הבעל דאשתו נותנת משל בעלה לחמות דלא על חנם מחלפת הרע בטוב ואדרבה תקנת בתה שלא להחליף מה שאין כן גבי פונדקית:

אבל אם לא נתן לה שאור וכו'. בפ"ק דחולין לא גרסינן הכי אלא ה"ג ואם אמר לה עשי לי משליכי חושש לשאור ותבלין ומפ' התם טעמא דכיון דאמר לה עשי לי משליכי כמאן דערב בידים דמי ופי' רש"י ז"ל כיון דאמר לה עשי לי משליכי הוי כמו שלקחן הימנה קודם תערובתן ואח"כ עירבן דהא על פיו עשתה ונעשית שלוחו ונראה דסתם עיסה בעיא שאור וסתם תבשיל בעי תבלין ואפילו לא אמר לה כאמר לה דמי ולטעמיה דרפרם דאמר שאני שאור ותבלין דלטעמא עבידי וכו' אתי שפיר ומשמע הכא דתבלין חייבין במעשר ובפ' בא סימן לא משמע הכי בפרק בתרא דתרומות יתבאר בס"ד:

מן האירוסין או מן הנשואין. דדוקא בנשואין הוא דמחלפא ליה או אפילו באירוסין:

בין מן האירוסין. דהא טעמא הוי משום דבאתריה דר' יהודה חמירא ליה שביעית וא"כ ליכא לאפלוגי וה"נ הכא ל"ש דהא בבי דמתני' דמיין להדדי ולעולם מחלפת. ולענין הלכה קי"ל גבי חמות דאינה מחלפת וכן פסק הרמב"ם ז"ל פי"א דהי' מעש' וז"ל אבל הנותן לחמותו בין שנשא בתה בין שארסה או לשכנתו פת לאפות ותבשיל לבשל אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית מפני שאינה חשודה להחליף בד"א בזמן שנתן לה שאור לעיסה ותבלין לקדרה אבל אם לא נתן לה חושש משום מעשר. אם היתה שנת השמטה אסור שמא השאור מספיחי שביעית הוא ע"כ ומתוך דבריו אתה למד שלא פסק כגירסא דחולין דאמר לה עשי לי משליכי אלא כגירסא דהכא וכטעמא דאמרן:

הדרן עלך מאכילין בס"ד

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה