אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

הנחתומין לא חייבו אותן וכו'. פי' רש"י ז"ל וכן מוכח בגמ' דבנחתומין חברים הלוקחין תבואה מע"ה למכור פת בשוק מיירי דאילו נחתומין ע"ה מי צייתי ואשמועינן דלא חייבו עליהן להפריש מעשר שני של דמאי ולהוליכו לירושלם אלא החבר הלוקח ממנו יפרישנו ויוליכנו וטעמא דלא הטריחום בכך מפרש בפ"ק דיומא מתוך שפרהדרין הללו חובטין אותם כל שנים עשר חודש לא הטריחום חכמים וטעמא דכהנים דבית שני היו נותנין ממון הרבה למלכי בית חשמונאים או למלכי רומי ומעמידין אותם לכהנים גדולים והיו מעלילין לגבות ממון ודוחקין על הנחתומין למכור בזול ולכך לא הטריחום חכמים והלוקח יחוש לעצמו ויאמר מעשר שני בצפונו כדתנן בפ' הלוקח מן הנחתום והכא מפ' דמיירי בחבר שמוכר לחבר ובדין היה שלא יפריש כלום והבו דלא לוסיף עלה:

תרומת מעשר. שהיא אחד ממאה:

וחלה. ונותנן לכהן, מעשר ראשון ומעשר עני מפרש ביומא דמפרישין אלא שאין נותנין אותן ללוי ולעני דהמ"ע דמכי אפרשיה ואפקעיה משום טבל אין בו אלא ספק גזל לויים ועניים חוץ מתרומת מעשר שבתוך מ"ר הוא דנותנם לכהן שיש בו איסור דעון מיתה באכילה וכן בחלה יש מיתה דתרוייהו מיקרו תרומה אבל ללוי ולעני יאמר הביאו ראיה שלא עישר ע"ה שלקחתי ממנו ואתן לכם:

החנוונים אינן רשאין למכור דמאי. מפ' טעמא בגמ':

המשופעים במדה גסה. מחמת שמוכרין במדה גסה נמצאין אצלם הרבה אנשים לוקחין, משופעים לשון ריבוי אנשים שמצאין אצלם הרבה לוקחין מפני שמרויחין בלקחן מדה גסה מהן לשון שפעת גמלים תכסך תר' יונתן שיירת ערבאי ושפעת מים תרגום וסוגיית מיא:

כגון הסיטונות ומוכרי תבואה. מפ' בתוספתא דרבנן סברי דבתר מדות אזלינן דאע"ג דדרך קטנית למכרו במדה דקה כיון דמדדו במדה גסה מיפטר ותבואה אע"ג דדרכה לימדד במדה גסה כיון דמדד אותה במדה דקה חייב, והכי תניא התם וחכמים אומרים אף דברים שדרכן לימדד בדקה ומדדו בגסה משפיעין ומוכרין דמאי, מדדן בדקה הרי זה חייב, והיינו דתני מתני' וכל המשופעין דבתר דידהו אזלינן ולא בתר הדברים הנמכרין:

הסיטונות. הן הלוקחין פירות מרובין ומוכרין אותן לחנוונים במדה גסה ומדה דקה וגסה לקמן מפ':

ומוכרי תבואה. ואפילו הן בעלי בתים וטעמא דדקה וגסה בגמ' מפ' לה:

תמן תנינן. לקמן ריש פ' חמישי ותנן התם דלוקח מן הנחתום מפריש חלה ומתני' דהכא תנן דהנחתום גופיה מפריש חלה ותרומת מעשר:

כגון בעושה בטהרה. מתני' דהכא בנחתום ת"ח העושה בטהרה כשהוא טהור וכשאינו טהור שמשכיר לו גבל חבר לעשות חלתו בטהרה הילכך כיון דטרח כולי האי סמכינן עליה נמי דודאי תיקנה ואין צריך הלוקח ממנו להפריש וההיא מתני' דמחייבא ללוקח להפריש מיירי בנחתום ע"ה שאינו עושה בטהרה וחשדינן ליה שאינו מפריש כלום:

כאן במדה דקה וכו'. כלומר מתני' דהכא והתם בעושה בטהרה אלא מתני' שהנחתום עושה מדה דקה והו"ל חנווני ומש"ה איהו מחייב לעשורי ומתני' דהתם דהנחתום עושה מדה גסה, ומפ' לקמן דבחנוונים איכא תרי טעמי אי מפני התינוקות שלא יאכלו טבל דסתמן של תנוקות אוכלין מדה דקה או מפני שמשתכרין דלא חייבוהו אלא בהני משום דאין להפרישן אלא בטהרה והוא נהוג בה דהא מוקי לה בעושה וכו':

מן מה דא"ר יוחנן. אמתני' דהכא:

יפריש על הכל. אפילו מ"ש וניסקה לירושלם:

ומשני בדין הוא שלא יפריש כלום שאין מוכרין ודאי לע"ה. כלומר מתני' בנחתום חבר שמוכר לחבר עסקינן דאילו במוכר לע"ה אפילו ודאי דאיכא למימר ע"ה יעשרנו לא סמכינן עליה דחיישינן דילמא לא מתקן ליה כ"ש דמאי דמורי היתר לעצמו אלא ע"כ מתני' בנחתום חבר שמוכר לחבר עסקינן וא"כ בדין הוא שהנחתום לא יפריש כלל אלא דקא אטרחוה על חלה ותרומת מעשר דליכא טירחא לאסוקיה ואיכא עון מיתה ומ"ש דאיכא טירחא לאסוקיה לירושלם לא החמירו או משום טעמא דמפ' בפ"ק דיומא כדפרישנא במתני' מיהו חבר הלוקח מהן מפריש מ"ש ומעלהו ואוכלו בירושלם וכן פירשו התו' בסוגיא הזו פ"ק דיומא:

ומקשינן נמי לר' אלעזר אם במדה דקה יפריש על הכל. ולא משני מידי לפי שכבר תירץ לר' יוחנן וה"ה לר' אלעזר:

לא התירו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד. שימכור הכי תניא בתוספתא:

אבל בעל הבית. הלוקח מן ע"ה בין כך ובין כך בין שבא לחזור ולמכור במדה גסה לחנוונים כסיטון בין שבא לחזור ולמכור במדה דקה כחנוונים בחנות:

צריך לעשר. קודם שימכור וקס"ד דמש"ה חנוונים אסורים כר"מ דם"ל דדוקא סיטון ופליג ארבנן דשרו כל המשפיעין למכור במדה גסה ואחד סיטון ואחד בעל הבית וכדאיתא בפ' הזהב:

הוי אית חורנין. דשרו לבר מסיטון מדקתני כגון הסיטונות ומוכרי תבואה דלאו סיטונות דאחרי דדמו לסיטונות נמי שרו וחנוונים דקתני דאסירי במוכרין בדקה כדרכן דוקא עסקינן והך מתני' על כרחין רבנן היא דהיכי הוי רישא ר"מ ומציעתא רבנן וסיפא ר"מ:

בד"א בזמן שהוא מוכר בחנותו. תוספתא היא עלה דנחתומים וקאמר אימתי פטורין ממ"ש כשהוא מוכר בחנותו שאינה בפלטיא:

או על פתח ביתו. דמוזיל ומוכר בשופע:

אם היה מוכר בפלטר. ע"י פלטר, פלטר היינו המוכר בחנות ובפלטיא שלוקח מן הנחתום ומוכר בצמצום בפלטיא:

אופה הפת בתנור. קרוי נחתום תר' שר האופים רב נחתומים:

או בחנותו שהיא סמוכה לפלטר. כדלקמן דהויא חנותו טפלה לפלטר דאפלטר הוא דסמיך ובתר פלטר אזלינן ועלה הוא דאמ"ר אלעזר הך ברייתא ר"מ היא וכו':

אלא לסיטון בלבד. והכ' נחתום דשרי בביתו או בחנותו:

הי דין ר"מ. כלומר האי ר"מ שאמרו בברייתא דסבר לא אמרו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד היכן שמענו לו דנחתום המוכר בחנות שאינה בפלטיא דאם אנו יודעין שסומך על הפלטר דאפילו מה שמוכר בחנות מעשר על הכל:

ומשני ההיא דתנינן בתרה ר"מ אומר את שדרכו למדוד בגסה וכו'. וה"ה אדם שדרכו למכור בדקה כגון חנווני ואם מדד בגסה הוי טפלה לו ומחמרינן:

ותני ר' כן. בהדי' דר"מ אזיל בתר הרוב שדרכו כן ואם שינהו מדרכו הוי טפלה לו וה"ה לגווני דמוכרין גופייהו:

וכאן פלטר מדה דקה. וחנות של הנחתום מדה גסה וטפלה היא גסה לדקה דודאי ניחא ליה לנחתום במכירת הפלטר ועליה קא סמיך ולא מוזיל להו לאינשי דאינשי דרגילי למזבן מן פלטר זבני מיניה:

מפני התינוקות. אמתני' דחנוונים דאמרינן דרבנן היא קאי והיינו משום דודאי מזבני בדקה דוקא וכלהו מודו ר"מ ורבנן:

מפני התינוקות דלא ייכלון טבל. ומדה דקה לוקחין התינוקות ואוכלין:

מדה דקה המוכר משתכר. דמוכר בפרוטרוט ואחמירו עליה דיפריש:

את שהוא טפל לדקה כדקה. מפ' ר' זעירא לקמיה כגון מכר לו במדה דקה ולהודיע לו שהמדה דקה שלימה מכר לו במדה גסה מדה אחת דהמדה גסה ניכרת כגון בא לקנות י"ח קב דהן ג' סאין ומדה דקה רובע הקב וסאה מדה גסה מודד לו תחלה כ"ד רובעי קב ונתן לו סאה ואח"כ נתן לו מ"ח רובעי קב הרי דמדה גסה דנתן לו תחלה היא טפלה חייב לעשר:

וכן נמי את שהוא טפל לגסה כגסה. כגון איפכא שחילק הסאה לרובעי קב דהרובע היה ניכר ומצא כן ונתן לו כל מדותיו בסאה אז הוי טפלה דקה לגסה ופטור לעשותו והיינו כמ"ד משתכר דכיון דמשתכר דיינינן דקה לטפלה:

ור' ישמעאל סבר דדקה לחוד וגסה לחוד ולא דיינינן טפלה ואפילו לא מכר לו אלא סאה ורובע הקב דאורח' דאינשי לטפול הרובע לסאה ואינו משתכר ברובע אלא בערך הסאה הוא דיהיב ליה אפ"ה סאה לחוד ורובע לחוד וחייב לעשורי הרובע ואתיא כמ"ד טעמא דתינוקות שלא יאכלו טבל דכיון דנתן לו דקה אע"פ שהיא מדה אחת שייך טעמא דתינוקת ואתיא פלוגתא דאמוראי כפלוגתא דתנאי וקי"ל כחברייא דקיימי כר' ישמעאל דרבים נינהו:

א"ר זעירא חשבון שכר ביניהן. ר' זעירא מפרש לר' נחמיה דפליג אדר' ישמעאל:

מדד לו סאה לענין רובעין. נתן לו סאה כדי שידע שהרובעין שלמים אז המוכר משתכר דמודד לו בדקה וגסה הויא טפלה אצלה כדפרישית לעיל בההיא דקתני את שהוא טפל לדקה כדקה:

מדד לו רובעין לענין סאה. שחילק הסאה לרובעין להודיע כמה מרויח בסאה הלוקח משתכר דמוזיל גביה והא רובעין טפלין לגבה והיינו את שהוא טפל לגסה כגסה:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה