אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו

פרק ח · הלכה ו

הלכה ה

על הנר. של גוים משום דלא שבת ממלאכת עבירה שהגוי עושה מלאכה לאורו ותניא בגמ' דילן אור שלא שבת אין מברכין עליו ומוקי לה שלא שבת מעבירה:

על הבשמים. של גוים מוקי בגמ' דילן במסבה של גוים דסתמן לע"ז עבדי ובגמ' פריך היינו סיפא ולא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז:

ולא על הנר. של מתים דלא עבידא להאיר לחיים אלא לכבוד המתים ובגמ' מפ' הי ניהו נר של מתים דעבידא לכבוד:

ולא על הבשמים של מתים. דלעבורי ריחא וכו' זוהמא וסרחון של המת הוא דעביד ולא להריח:

עד שיאותו. בגמ' מפ' מאי יאותו:

מה ופליג. וכי פליג אמתני': ומשני קיימונה במעשן לפני חנותו. העמידוה בני הושיבה הך ברייתא דר' יעקב במעשן הגוי לפני חנותו בודאי להריח עבד שיתקרבו האנשים אל חנותו ומתני' במסיבה עסקינן דסתמא לע"ז והכי מוקי לה בגמ' דילן:

עששית. פנס לינטירנא בלע"ז:

אע"פ שלא כבתה. ודלקה כל יום השבת מברכין ואע"ג דלא שבת האור שבת ממלאכת עבירה הוא דאמרינן:

ספקלריא. כגון שהיה רואה נר בעד החלון ובחלון זכוכיות שקרויין ספקלריא:

רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה. כגון דמרחקא:

משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת. כגון דקיימא בקרן זוית:

מועלין בה. הנהנה ממנה מביא אשם מעילות:

והשלהבת לא נהנין. לכתחלה ומדרבנן אין נהנין ואם נהנו אין חייבין אשם מעילות דלית ביה מששא:

גחלת של ע"ז אסורה. דכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ושלהבתה מותרת אפילו מדרבנן לא גזור בה משום דע"ז מאיסה ובדילי אינשי מינה הכי מפרש לה בפ' משילין:

והשלהבת פטור. מוקי לה התם כגון דשייף לחרס משחא ואיתלי ביה נורא דגחלת ליכא ושלהבת איכא. ומשום חרס לא מיחייב וכגון דלית ביה שיעורא:

אין מברכין על הגחלת. כדמפ' ואזיל בגחלת שאינה לוחשת:

הנקטפת. שנקטפת שלהבתה הדקה ממנה שעולה ויורדת בה:

ניחא גוי שהדליק מישראל. דאור ששבת הוא אלא ישראל שהדליק מגוי למאי מברכין: וכ"ת דקמא קמא אזיל אי הכי אפילו גוי מגוי נמי:

אשכח תני וכו'. דיש אמורא מצא ברייתא שאסור וק' ובגמ' דילן פירשוה דגוי מגוי גזרינן משום גוי ראשון ועמוד ראשון. ישראל מגוי אתוספת דהתירא הוא דקא מברך:

בשביל אותו ישראל ששם. ובגמ' דילן פליג כיון דרוב גוים אין מברכין עליו:

על הבשמים של לילי שבת. שבטבריא היה מנהגן לגמר הכלים בערבי שבתות שיריחו ריח טוב לכבוד השבת. ובצפורי היו נוהגין לגמר הכלים במו"ש וגם הן היו עושין לכבוד השבת כדי להשיב נפש מן הצער שהיה להם באיבוד נפש יתירה והיו מגמרין הכלים כדי להריח ריח טוב ועל אותו ריח אין מברכין שהוא לכבוד ולא להריח איהו גופיה:

אור ע"ש בסוריא. בלילה ע"ש היו עושין כן בסוריא משמחת ביאת השבת:

למעלה ממטתו של מת. שקבועין שם על קבריהם כדרך שעושין הישמעאלים:

אבל לפני מטתו כשמוליכין לקוברו כיון שאין קבועין שם לכבוד החיים הן עשויין הילכך מברכין ובגמ' דילן אמרינן כל שמוציאין לפניו ביום אין מברכין עליו:

תפתר בע"ז של ישראל. ואשמעינן דאע"פ דפקר ואין מאמין בה אלא כדי להטעותן אין מברכין עליו:

הבדילו לו. לצורכו הב"ה:

הבדלה ממש. שהבדיל האור בשעה שמדת היום משמש למעלה והחושך בשעה שהלילה משמש למעלה:

איסטרטיגי. פקיד נציב פלשתים מתרגמינן איסטרטיג פלשתא:

לכשבראם עשה שלום ביניהם. שהגביל לכל א' גבולו:

נאות לכם. תרגום אונקלוס נטפס לכון לשון דפוס כדתנן טפוס של תפלה כלומר נלך לנגדכם ולרצונכם ככל תאותכם כמדתכם בכוון כדרך צורה שעושין בדפוס והיא כמדת הדפוס והכי נמי עושה באור היד צל כצורת האצבעות:

לעות. לשון עת פאשר טיינפו בלע"ז:

לבייש את עובדיהן. והפסילים יעידו על עובדיהן אע"פ שאינם רואים ואינם יודעים כדי שעובדיהן יתביישו ומתני' לאו על פסילים קיימא אלא ביום האיד:

מקריב קומיה. היה מקרב לפניו האור כדי לברך עליו:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה