פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו
פרק ז · הלכה ד
אינן רשאין ליחלק. דאיחייבו להו בזימון:
וכן ארבעה וכן חמשה. אין השלשה מזמנין והיחיד או השנים מתחלקין מהן דאינהו נמי מיקבעו בחובת זימון: ששה נחלקין כדי זימון לכאן וכדי זימון לכאן:
עד עשרה. אבל עשרה אין נחלקין דאיחייבו להו בזימון בהזכרת ה':
עד שיהו עשרים. אז נחלקין אם רצו לשתי חבורות:
ושכח ולא הזכיר של שבת. בברכת המזון:
רב אמר חוזר. וקי"ל כוותיה: צריך להזכיר מעין המאורע בברכת המזון ובתפלה בעבודה ובפ במה מדליקין תני בה ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון:
אשכחינון ברכין. ולא קראוהו שכבר זימנו עמו ורשאין ליחלק היו:
כאן בשלא הסיח דעתו. מברכות דאורייתא שלא פתח בהטוב והמטיב הסיח דעתו שפתח בהטוב והמטיב הכי איתא בגמ' דילן וגבי ר"ח אסיקנא התם דאין מחזירין אותו:
כל א' וא' מברך לעצמו. דלא אמרי ניזול וניכול בדוך פלן:
ישבו ואכלו. ואמרו ניזיל וניכול נהמא בדוך פלן: