אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו

פרק ב · הלכה ח

הלכה ז

קבל עליו תנחומין. כשחזר מבית הקברות ישב באותן מקומות שעושין שורה לאבלים והעם עשו לו שורה וכבוד כבשאר מתים בני חורין:

הא בני חורין. שאין לאדם קורבה עמהן יצטער האדם וישב עם האבלים ויקבל וכו' ודוקא על עבדים הוא דאין מקבלין דאית בהן תרתי דרחוקים ועוד דומיא דבהמה נינהו דכתיב בהו עם הדומה לחמור הא בני חורין דומיא דעבדים מקבלין ואמאי והא רחוקים נינהו דמשמע דדוקא קתני והיינו כרב יהודה דשלהי מועד קטן דאמר מי שאין לו שיתאבל עליו באין עשרה בני אדם וכו' כדאמרינן התם:

כיני מתני' אין מקבלין תנחומין על העבדים. כך היא הצעה של המשנה וכדאמרינן לקמן גבי הרב שתלמידו חביב עליו ולא גרסינן אין מקבלין תנחומין על האחרים:

שאתם נכוין בפושרין. כלומר סבור הייתי שתבינו הדבר ברמז מועט שראיתם אותי סר מעליכם ליכנס לחצר:

קביל ריש לקיש עלוי. תנחומין דהוה ריש לקיש רביה דר' חייא בר אדא:

לא צורכא. דא אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנו מאי בגנים:

לרעות בגנים אלו אומות העולם. ולשון לרעות לרצץ ראשי הרשעים שהן גנאי בעולם לפי שמסלק הצדיקים דהיינו ללקוט שושנים כדי להביא פורענות עליהם דרשעים:

קריץ. משכים:

אימתי עונתן של צדיקים לסלקן. ואין מסלקן לרעתן אלא לטובתן שגלוי לפניו שאם יאריכו ימים יחטאו:

ישן אין כתיב כאן. דהוה ליה למכתב ישן אלא אם מעט ואם הרבה דקאמר קאי אעבודה שעבד ויאכל הוא מתן שכר ומתוקה שנת היינו שמתוקה מיתתו:

משתכר במלאכתו. משתדל ומהנה אותה:

ותיק. עניו חלש שאין רוחו גסה בקרבו אלא שפל ברך מלשון אחזתו ויתוק:

מוצא. בלע"ז מינא:

ומקום. מיוחד יש בעולם שיזוקו שם הזהב:

לוי בר סיסי. לוי סתם המוזכר בתלמוד תלמידו של ר':

על מ'. ועושין ק' חביות וכן ל' עושין ק' חביות:

כד סליק להכא. לארץ ישראל ומפר' בהגוזל בתרא דסליק משום דקטל גברא דאמר קמיה דרב מחוינא ומחוינא ולבסוף המיתו ר' יוחנן משום דחזא דפריטא שפוותיה וכו' וחזר והחיהו כדאיתא התם:

חמתיה חד בר פחין. ראהו פחמי אחד:

מה קלא בשמיא. הלעיג עליו ששמע שמת וחזר וחי ולא היה מאמין:

מה סליקית מחטי. וכי עליתי לארץ ישראל לחטוא:

ניחות לי מן הן דסלקית. ארד לי לאותו מקום שעליתי דהיינו לבבל:

מבסרא ליה אימיה. ארץ ישראל שבה ישיבתנו מבסרא ליה מבזה אותו. תרגום כי דבר ה' בזה פיתגמא דיי' בסר:

איתתיה דאבוה. בבל:

להן ייזל ליה. להיכן ילך לו:

ר' זעירא כד סליק להכא. אגב דאייתי לעיל דרב כהנא שהרג שני אנשים על הליצנות מייתי לה:

קופד. בשר:

קורסם. מכה של רצועה:

ארוניה נפק. שמת והיו מוציאין ארונו מן הבית שמת פתאום:

כל הכין. כל כך כעסת שהרגת אותו:

וייתי עלי. יבא עלי קללה אם כעסתי להרגו:

מיסברית. שסברתי שכן היה המנהג והטבח העני ענה כן מפני ששאל כמה הדין ליטריאה דהיה לו לשאול תן לי בדינר בשר:

באהן דימוסן דטבריא. בזה המרחץ דיומסות של טבריא מים חמין מעצמן:

פורקדל. פישקוסדא בלע"ז מלשון גנו אפרקיד ותרגום עורף קדל א"נ פרק' לפרקים פריקת צוואריה ומלה מורכבת היא פרק קדל:

עונקתיה. צוארו ולכך הכיתיך:

גחוך כלקיבליה. שחק הליצן כנגדו:

ארכונא. הדיין:

תרויהון טעינין תרתין שריין. הליצן והלסטים היו טעונין שני קורות לתלותן בהן:

כבר שניצת. כבר נתחזקה מלשון וישנס מתניו כלומר ראית שנדרשה נקמתך ממני:

כי כלה ונחרצה. סיפיה דקרא הוא:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה