פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו
פרק א · הלכה ד
אמר ר' טרפון וכו':
דודים דברי סופרים. קרובים ואהובים על התורה כלומר התורה חולקת כבוד לד"ס כדיליף וחכך כיין הטוב דברי חכך ערבים כיין הטוב דהיינו התורה:
חביבים יותר. מד"ת. כדיליף כי טובים דודיך מיין:
נתחייב מיתה. כדתנן כדאי היית לחוב בעצמך וכו' וזקן ממרא אתה שעשית מעשה נגד קבלתן דב"ה על פי המקרא:
דתנינן תמן. בפ' הנחנקין:
האומר אין תפלין. זקן שהורה ואמר אין תפלין בתורה פטור. דאין זו הוראה דזיל קרי בי רב הוא:
חמש טוטפות. אע"פ שאין דבר זה אלא להוסיף על דברי סופרים חייב דמדרש סופרים הוא לטטפת לטוטפות הרי כאן ד' והאי דברי סופרים דמתני' תורה שבעל פה הוא והוא זכר לדבר:
אל תטיפו יטיפון וגו'. אטיף לך ליין ולשכר וגו' שני המקראות מורים מיעוט חשיבות שהיו מחשיבים לנביאים כדכתיב לו איש הולך רוח ושקר כזב אטיף לך ליין ולשכר ולא מצינו לעג כזה על הזקנים:
פלמנטורין. נטורין בלשון יון סופרים נוטאריו ופלמוס שר בלשון יון כלומר שר הסופרים:
סמנטורין. פי' בערוך מצנפת ויש לפרשו שתי מלות סימן נטורין סימן סופר המלך כלומר חותמו:
הדא דתימא. הא דתנן כדאי היית לחוב וכו' דמשמע דהעושה שלא כדברי ב"ה דחייב מיתה היינו אחר שיצתה בת קול כדלקמן ובפ"ק דעירובין נמי איתא:
הכסיל בחשך הולך. מפ' בפ"ק דעירובין כגון שדרה וגלגולת כדאיתא התם:
דברי אלהים חיים. דכולן לבן לשמים ומפרשין התורה ושכר יש לעוסק בדברי זה כמו העוסק בדברי זה וכבר הארכתי בזה במקום אחר: