פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי שלמה סירליאו
פרק א · הלכה ג
יטו. על צדיהן:
בשכבך. דרך שכיבה:
ובקומך. בקימה:
כדרכן. או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך:
פרט לעוסק במצוה. מפ' לה בגמ' דילן בשבת דידן ובלכת דידן הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת:
ובלכתך בדרך פרט לחתן. ואע"ג דחתן נמי עוסק במצוה הוא אי לאו קרא יתירא לא נפקא לן דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא אלא מיעוטא בעלמא הוא דדרשי' הוה אמינא דוקא עוסק במלאכת מצוה דאיכא טירחא אבל חתן דטירדא דמחשבה הוא שמחשב על בעילת בתולים אי לאו קרא לא איתמעיט:
נזקף ראב"ע. ועמד כב"ש ובק"ש של שחרית הוה ועובדא דגמ' דילן בק"ש של ערבית:
זקנך מגודל. נאה ומגודל:
והוא אומר. להם הואיל וקלסתם אותו אף הוא יהא כנגד המשחיתים הגידול הזה יהא נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו כן פי' רש"י ז"ל ובעל הערוך פי' המשחיתים המגלחים ומשחיתים זקנם כנגדן זה מגדל זקנו כלומר זה חילוף מעשיהם ונמצא זה חולק עליהם כך זה הטה וזה נזקף ע"כ:
אני שהייתי מוטה. עמדתי זקוף והריני כמקלס מעשיך שהיית זקוף ואתה הטית:
ד"א שלא יראו התלמידים וכו'. בגמרין מפ' וכי תימ' ב"ה נמי אית להו מטין דבמטין נמי שרי ובכל ענין ה"מ דמוטה ואתי מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא הטית אם לא נזקפתי אני אמרי ש"מ כב"ש ס"ל ויעשו הלכה קבע כדברי ב"ש ודכוותה נמי הכא דסברי דבק"ש של שחרית הוה עובדא נימא הכי וכ"ת ב"ה נמי קאמרי עומדי' וקורין ה"מ דקאי ואתי מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוויית מוטה ונזקפת אם לא הטיתי וכו':