פירוש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה
פרק ג · הלכה ט
כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעת וכו'. ידעו זה מתנועתם שזו התנועה א"א שתהיה טבעית כתנועת האבן למטה והאש למעלה שהמתנועע בתנועה טבעית כשיגיע למקום שיצא ממנו בהכרח ינוח והגלגל סובב תמיד ואינו נח וגם אין תנועתו כתנועת החי שאינו מתנועע אלא כדי שיקרב אל דבר שנהנה ממנו או יתרחק מדבר שיזיק לו והגלגל אין תנועתו על זו הצורה שהרי הפאה שממנה יסוב אליה ישוב תמיד הילכך לא תהיה תנועתו אלא תנועה תשוקיית. והתנועה התשוקית לא תהיה אלא לבעלי נפש ושכל שהנפש היא סיבת התנועה והשכל שבו תשתוקק הנפש להידמות בעילתה שהוא השכל:
והם חיים ועומדים וכו'. כל בעל נפש הוא חי שאין חיות אלא לבעלי הנפש. ומאחר שהם חיים ובעלי שכל הם מכירין בוראם:
וכשם שמכירין הקב"ה כך מכירין עצמן וכו'. התיקון כך. בתחלה יכיר את עצמו. ואח"כ מכירין עילתם שהם השכלים הנפרדים. ומאחר שיכירו עילתם ידעו שגם יש להם עילה מחוייב המציאות והוא הקב"ה: