פירוש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה
פרק ג · הלכה ח
כל הכוכבים הנראים יש מהן וכו'. אמר הנראים לפי שיש כוכבים הרבה קטנים שאינם נראין מפני קטנן והכוכבים הנראין שיוכלו למנות אותן אלף וכ"ב כוכבים וחלקו אותן לששה חלקים החלק הראשון הכוכבים שבו גדולים מן הכוכבים שבחלק השני. וכן עד סופן:
ואלו הכוכבים יש מהן שהוא גדול מן הארץ כמה פעמים. והארץ גדולה מן הירח מ' פעמים וכו'. מדת הארץ ידועה אצל חכמי התכונה שידעו במופת שכדור הארץ כ"ד אלף מיל. ויהיה קוטר הארץ שבעת אלפים ושמונה מאות מיל בקירוב. והמופת שידעו בו כדור הארץ הוא שעמדו במקום וכוונו גובה הקוטב או כוכב מן הכוכבים והלכו על שטח הארץ על קו חצי היום עד שנתוסף הגובה הראשון מעלה אחת ומדדו המהלך שהלכו אותו ומצאוהו ששה וששים מיל ושני שלישי מיל כפלו זה בש"ס מעלה שהם כדור הגלגל יצא להם כ"ד אלף מיל שזהו שיעור כדור הארץ. ומאחר שנודע להם הכדור ידעו הקוטר שהוא שבעה לשנים ועשרים כלומר אם תהיה העגולה שנים ועשרים יהיה הקוטר שלה שבעה בקירוב. וכשידעו קוטר הארץ שיערו בו גובה הכוכבים וכמותם וידעו שהשמש גדולה מן הארץ קרוב מק"ע פעם. והירח קטן מן הארץ בכמו מ' פעם:
נמצא הירח וכו'. כשתכלול ק"ע שהיא שיעור השמש במ' שהוא חסרון הירח מן הארץ יצא ששת אלפים ות"ת:
ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש ולא קטן מכוכב שבגלגל שני וכו'. זה עטארד והוא קטן מן הארץ כ"ד אלף פעמים: