פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ג · פרק יא
צאינה וראינה בנות ציון. במ"ר פי"ב סי' חי"ת כל הדרשה וכאן חסר הדרשה שעל המילה:
מעשיו לבריותיו. שם במ"ר הגי' מעשיו לאוהביו:
המלאך ליעקב. היינו מ"ש ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו שעל זה מפורש ביהושע י"ב וישר אל מלאך כמ"ש בתורה כי שרית עם האלהים:
חמש אפין. חמשה אופנים איך שעושה שלום בין בריותיו וחושב והולך. א' וגויתו כתרשיש ותרגום יונתן בכל מקום שכתוב תרשיש ימא וכתיב ופניו כמראה ברק שהוא אש ואין הים מכבה אותו. ב' המקרה במים שאין אש השכינה שבשמים ולא הכרסי' של אש מיבשים עליותיו של מים עליונים ולא עליותיו מכבה הכסא. ג' הרקיע של מים והכוכבים של אש ומ"ש מעולם לא ראתה חמה אינו מהחמשה אופנים שאינו חושב אלא מים ואש והובא דרך אגב. ד' המשל ופחד וכנ"ל מיכאל שר של שלג וכו' וכמ"ש בדברים רבה פ"ה סי' י"ב מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ודברי ר' לוי הוא דרך אגב. ה' ברד ואש מתלקחת שמ"ר פרשה י"ב סי' ד' ושם מבואר:
מיתה ומתקלהא. אולי פי' מלשון תקלה ובמ"ר שם הגי' ומתקהלא מלשון אסיפה של אש ומים ונכונה יותר גירסת השמ"ר מתלקחת מאחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו:
שאל רשב"י. שמ"ר סוף פרשה נ"ב ושם מבואר:
היה לו להעמיד. שאם היה כתוב אלא ועשו לי משכן היה די שיעמיד ד' קונטיסין הם עצים גבוהים אלא שצוה עוד הקב"ה על כמה דברים ועי' שמ"ר פ' ל"ה סי' ו':
אותונין. עי' מ"ע אותונית. ירושלמי סנהדרין פרק כה"ג נפיק לגביה אותוניתיה וא"כ יקשה דהיינו דר' ברכיה בלבוש נאה ע"כ נכונה יותר הגי' בשמ"ר סוף פרשה ל"ה איקונין:
וכי יכולני לעשות כמוהו. חסר וצ"ל אמר לו כתבניתם אמר לו ראה ועשה (אמר לו יכול אני לעשות כמוהו א"ל) כתבניתם כך צ"ל א"ל ראה ועשה כתבניתם והשאר מיותר וכנ"ל בשאר הדרשות ובמקומות הנ"ל:
העמיד אין כתיב כאן. הכוונה העמד:
באסטרטיא. חיל של מלך עי' בערוך ערך זה וכן סנקליטין פי' בית דינו ויועציו עיין בערוך ערך זה:
נראים במשכן ככוכבים. שהיריעות כרקיע כמ"ש נוטה שמים כיריעה וכמ"ש וימתחם כאהל וביריעות היה תכלת דומה לרקיע והקרסים נוצצים ככוכבים:
כחתני' היו. במ"ר שם הגירסא חיתונים היו שנא' וקדשתם היום ומחר וביום שמחת לבו זה מתן תורה ויתן אל משה ככלותו ככלתו כתיב עיין בפירושי שם: