פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה א · פרק יז
אבנים שישן. ב"ר פרשה ס"ח סי' י"א וקאי על רישא דקרא אף ערשנו רעננה:
וכפלומה. מלשון אבנים מפולמות רטובות ורכות:
ומה הרטבה. איזה תועלת היה בזה שהיו רטובות ורכות כמעה קורות בתינו ארזים וכמ"ש צדיק וגו' כארז בלבנון והגי' כמ"ש מ"כ:
אין אדם נהנה. אם יעשה מהברותם. מטה לסמוך עליו הוא נכפף כן כפוף. נשבר מטה רשע של יצה"ר מעבודת כוכבים וכמ"ש אפרים מה לי עוד לעצבים אני כברוש רענן אני עשיתי שיהיה היצה"ר כברוש וזהו רהיטנו ברותים מה שהיינו רצים אחר יצרה של עבודת כוכבים נעשה ברושים עד ששבנו לרוה"ק ואמרנו שירה להקב"ה וכ"ז ממנו פרייך נמצא ועי' לעיל סוף פסוק שיר בדברי רבי לוי ועי' שמ"ר פכ"ד סי' ג' ותבין כאן ההיפוך מעבודת כוכבים לשירה כי השירה מוחלת לעונות שקדמו ועי' מש"ש בפי' בסוף סי' א':
רהיטנו מברותים. קורות בתינו של ביהמ"ק של ארזים והקרקע שרצים עליו הוא מברושים: