אור ברסלב

פירוש מהרז״ו על קהלת רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן

פרשה א · פרק א

פרשה א

חזית איש. עי' ריש שי"ר וש"נ ומבואר ושם באריכות:

בקש ליתן להם. צ"ע איך שייך לומר שבקש ליתן להם ולא נמצא וכו' הלא ידוע שהיה עני ואיך יבקש דבר שאין ביכלתו לקיים ויתכן על דרך המעשה שהובא בתענית באשתו של ר' חנינא בן דוסא שנכנסה ליקח מרדה לרדות הפת שלא לשה ולא אפתה אלא סמכה על הנס וכן כאן נתן ידו לכיסו אולי ימצא בדרך נס ולא מצא בגשמיות אך המציא לו הקב"ה מלאכים בדרך פלא:

שתתן ידך ואצבעך. שיושיט ידו ויניח אצבעו עכ"פ עמהם שיהיה נראה כעוזר להם אך כוונתם היה שישאו אותו עם האבן ומ"ש נמצאו עומדים בירושלים משמע בלא עת שברגע עפו ופרחו לירושלים עם ר"ח ועם האבן כדרך מלאכים:

נכנס ללשכת הגזית. לשאול אצל הסנהדרין שיושבים שם מה יעשה עם החמש סלעים שפסק ליתן להם והושיבו לו שמה שפסק היה בטעות שאם היה יודע שהם מלאכים לא היה פוסק:

איש מהיר במלאכתו. במלאכת שמים בתורה ובמצות ומהיר במלאכת נדבת האבן ששיבבה וסידקה בעצמו ולכך שלח לו מלאכים שיעשו במהירות:

לבלווטוס. הוא איש גדול ונשוא פנים בפני המלך:

הוא נותן לי. פי' כי אין לשאול הרבה דברים כאחד כי אם דבר אחד אשר ישאל יפעול שיותן לו ע"כ טוב לשאול דבר כללי שכולל דברים רבים:

את החכמה והכל בכלל. החכמה היא התורה נקראת בתו של הקב"ה כמ"ש שמ"ר ריש פרשה ל"ג וכמ"ש משלי חי"ת ואהיה אצלו אמון בדמיון בת ומפורש שם שכל הטובות בכללה לי עצה ותושיה וגו' עושר וכבוד אתי הון עתק וגו':

חלום עומד על כנו. ואצל פרעה כתיב והנה חלום ופי' רש"י והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים. וכאן שהחלום מפורש ומבואר ואינו צריך לפותרים כלל בהכרח לפרש והנה חלום שנתקיים על כנו:

על מה מצויץ על מה נוהק. לא אמר מה מצויץ מה נוהק שהיה משמע שהיה מבין בציוץ העוף וכן בניהוק החמור מה מתכוונים ורוצים בציוצם וניהוקם אך לא כן הוא שאין העוף מוציא רק קול אחד תמידי בלי שנוי ואין לו בינה לכוון דבר בציוצו וכן החמור בניהוקו רק לפעמים הקב"ה עושה שליחות ע"י עוף ואז החכמים מבינים בציוצו על מה מצויץ וכן בחמור על מה נוהק כענין המעשה בגמרא בעיליש ברח ובזוה"ק מענין ניהוק חמורו של ר' פנחס בן יאיר שהיו מבינים על מה היה:

לגמרה של תורה. כי כל החכמה העליונה הנסתרת כלולה הכל בתורה אלא שכל אחד משיג לפי כחו והנביאים ובעלי רוח הקדש הכל בכח התורה אלא שאצל בעלי שכל פשוט הכל בהעלם ואצל בעל שכל האלקי הכל בגלוי וכמ"ש דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך דוק והבן:

מיד שרתה עליו רוה"ק. שאול כשנמשח שרתה עליו רוה"ק לגבורה ומלחמה ונצחון על נחש בני עמון. ודוד כשנמשח שרתה עליו רוח הקודש לגבורה ומלחמה ונצחון. אך שלמה שנמשח והתפלל על החכמה שרתה עליו רוה"ק על החכמה העליונה עד שאמר שלשה ספרים ברוה"ק ומ"ש מיד אינו כמשמעו אלא מכח רוה"ק ששרתה עליו מיד זכה שאמר ג' ספרים כל אחד בשעתו כמ"ש בשי"ר פסוק ראשון באריכות ובילקוט ריש קהלת:

נביאותם בעצמם. שהקב"ה מקרא שמו על הטובה ולא על הרעה ואף שכתוב אצל נבואות הקשות של ירמיה ועמוס כה אמר ה' ויהי דבר ה' על צד ההכרח לידע שהנבואה מאת ה' רק הקדים תיבות דברי ירמיה וכו' על הוכחה זו:

אירימיאה. עי' ויק"ר פרשה ל"ה סי' ה' ומש"ש בשם מוסף ערוך על תיבת אדרימון:

עמוס בלשונו. כבד בלשונו כחלו משא עמוסה על לשונו עי' ויק"ר ריש פרשה יו"ד:

פסילוסא. במ"ע בלשון יווני ערל שפתים מגמגם ונלעג לשון בערך עמוס ובערך פסלוס. וקרוב הוא ללשון הקודש פסל לך שפירושו קציבה וקטיעת האבן ממחצבו:

על שם שאמר אז יקהל. ד"א ופירוש אחר הוא כן הוא בהדיא בילקוט ריש קהלת בשם ר' יצחק ותחלה איתא שם דברי ר"פ בשם ר"א על מ"ש שדבריו נאמרים בהקהל ואח"כ דברי ר' יצחק על שם אז יקהל:

ואשרי עבדיך אלה. העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך מ"א יו"ד:

שלש שמות. עי' במ"ר פרשה י' סי' ד' ובשי"ר פסוק א' שמ"ר פ' ו' סי' א בביאור:

אגור יקא למואל איתיאל. הם הכתובים במשלי ריש ל' דברי אגור בן יקה נאם הגבר לאיתיאל:

שאגור בד"ת. כמו זית איגורי ששמנו אגור בתוכו:

כספל הזה כו'. כשצריך האדם ממלא אותו וכשאינו צריך מפנה אותו ומערה ממנו המים כך שלמה כשהיה שלם עם ה' מילא אותו תורה וחכמה ואחר שהטו נשיו את לבו נתעלמו ממנו ד"ת וחכמה. וההפרש בין ג' הראשונים שלמה ידידיה קהלת ובין ד' האחרונים שהראשונים נקרא בהם בעת לידתו ושם שלמה היה קודם לידתו כמ"ש דה"א כ"ב ט' הנה בן נולד לך וגו' כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו ועל ידידיה מפורש ש"ב י"ב כ"ד כ"ה ויקרא את שמו שלמה וגו' וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה' ובקהלת מפורש כאן דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים וד' האחרונים ניתוספו לו אחר שזכה לחכמה וצ"ע שלא חשב המדרש הד' שמות האחרונים כסדר שחשב למואל שכתוב במשלי ריש ל"א קודם איתיאל שכתוב במשלי ל' ויתכן שסובר המדרש שהשם למואל ניתן לו קודם איתיאל שהמשא שיסרתו אמו היה בעת חינוך ביהמ"ק שאז ישן עד ד' שעות ושם איתיאל אח"כ שבשם למואל אמר לאל ולא גלה עדיין לשום אדם מה בלבו אך בשם איתיאל אמר כן לכל:

אתי אל ואוכל. לפרש מ"ש בריש משלי למ"ד נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואוכל שמ"ש לאיתיאל ואוכל הוא פירושו על שם איתיאל שאמר אתי אל שהש"י עמי ואתי תמיד ואהבתו בלבי תמיד ולא יתכן שיפתני יצר הרע לסור ממנו אך אוכל תמיד לנצח את היצר הרע:

נתלה בזכות עצמו. כמ"ש שיר השירים אשר לשלמה ולא נזכר כאן בן דוד אך אחר החטא כתוב בן דוד במשלי וקהלת כי שיר השירים אמר בילדותו כמ"ש ריש שי"ר וכמ"ש ברכות על פסוק שאמר חזקיהו לשלום מר לי מר שאמר לו וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי וכן כאן על שצירף לו זכות דוד אע"פ שהזכיר גם אותו ויותר נראה שצ"ל למען דוד עבדי בלא וא"ו כמ"ש מ"א י"א פסוק י"ג ופסוק ל"ד למען דוד עבדי:

בעשתרות באדרעי. וכשנהרג עוג נאבד שם אדרעי כי לא היה מקום מלכות רק לעוג אך ירושלים מקום מלכות לעולם ותפס שם אדרעי לדוגמא וה"ה לכל מלכי עובדי כוכבים הקדמונים שבטלו הם ומלכותם ועריהם מן העולם:

תוכן העניינים

פירוש מהרז״ו על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה