פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק יט · פסקה יג
שאת השבית הצאן. פי' אם תכנוס יאמרו הבריות שאין המלך חושש כלל להפסד צאנו ואין זה כבודו אלא לא תכנוס עד שתביא הצאן שנשבו שקבלת מידי לבד אלו שנולדו מהם שלא קבלת מידי וכן הוא בנמשל ועי' שמ"ר פר' ב' סי' ד' ופר' ה' סי' יו"ד ד"ר פר' ב' סי' ט' וסוף פרשה ח' תנחומא כאן סימן יו"ד: את הקהל הזה. שמעשה זו היה בסוף מ' שנה הוא הדור השני שבא לארץ ישראל והדור הראשון מתו במדבר אותם יביא עמו לעתיד ב"ב: