פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק יב · פסקה ו
א"ר יהושע. פסיקתא פר' ה' סימן ז' תנחומא כאן סימן כ"ב:
לשכני בתוכם. וכבר כתוב בפסוק הקודם ושכנתי וגו' ועוד למה הזכיר כאן יציאת מצרים אלא שפי' שעל מנת כן הוצאתי מארץ מצרים:
וירדה השכינה. ובתנחומא מסיים באותה שעה לפיכך הוא אומר ויהי. מה שאמר עשה וכן הוא בפסיקתא שם ועל שתיבת ויהי מיותר דורש מדה ט' ע"פ מדה י"ז שכאשר נתקיים מה שאמר שם אמר ויהי וכמ"ש אצל מעשה בראשית ויהי כן וכמ"ש כי הוא אמר ויהי וכאלו כתוב כאן ויהי כן:
רב אמר. תנחומא שם סימן ט"ז פסיקתא שם ויהי דבר של חידוש כמו כל ויהי שכתובים בראשי מעשיות ודעת רשב"י שאינו דבר חדש לגמרי אלא שעתה הוא חדש וכבר היה ואפשר שדעתו שתיבת ויהי מורכב מעתיד ועבר יהיה עתיד והוי"ו מהפך לעבר וכאן קיצר ובמקומות הנ"ל באריכות: