פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ט · פסקה כג
והשקה את האשה למה. ט"ס וצ"ל והשקה את המים למה נאמר היינו ריש פסוק כ"ז שהרי בריש פסוק כ"ד כבר כתוב והשקה את האשה לגופא שהשקה אותה אחר המחיקה ובסוף פסוק כ"ו כתוב ואחר ישקה את האשה לרשומו ניכר ולמה כתוב פעם ג' והשקה את המים לומר שמקנין בע"כ:
ובין שלא כדרכה. לעיל סוף סימן י"ז:
טומאה בשאר עריות. כמ"ש בפרשת עריות בסוף אחרי מות אל תטמאו בכל אלה:
שמעילת בעלה. מה שמעלה בבעלה:
מתחלחלים בכל אברי'. לעיל סוף סי' י"ז לחלחל ובסוף סי' י"ט בכל אברי':
כתוב אחד אומר. בפסוק כ"א ירכך נופלת ובטנך צבה וכאן בפסוק כ"ו וצבתה בטנה ונפלה יריכה בכ"מ מדה ט"ו והכריע על פי מדת מנגד ירך שהתחיל בעבירה:
כי אורחייהו. כששותה באים המים תחלה לבטנה:
שלא להוציא לעז. שע"פ מדת מנגד שירך מתחיל כנ"ל היה לו להתחיל גם הפורענות בירך כמ"ש בקללה ושלא להוציא לעז על קללת הכהן שלא נתקיים כאשר אמר עי' סוטה דף ט' ב' בח"א: