פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ט · פסקה יז
ולא הורגים. לעיל פר' ח' סי' ד':
יין עושה. סוטה ז' במשנה וברייתא וגמרא שם:
מה היה סופך. דורש ס"ד להם לבדם נתנה הארץ היינו שזכו לעולם הבא כמ"ש ועמך כולם צדיקים נעונם ירשו ארץ פי' ארץ החיים לעוה"ב:
דרך איברים. עי' לעיל ריש סי' יו"ד וזהו טומאה במקום טומאה:
כשהוא מוצא מכה. כשהסם מוצא מכה אז עושה רושם בחריפותו:
שתהיה נקיה. שמ"ש הנקי אינו ציווי אלא הבטחה והודעה:
שלא בדרכה. לקמן סימן כ"ג:
על הכל מתנה עמה. כמפורש בסוטה במשנה דף י"ז ע"ש בהדיא: