פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ה · משנה ב
הכבש והמזבח ס"ב. אע"פ שהמזבח היה ל"ב והכבש היה ל"ב בשטח הקרקע לא היו אוכלים אלא ס"ב כי ב’ אמות של הכבש היו פורחות כנגד אמה של יסוד ואמה סובב:
מן השולחנות לננסין הן ד’. שולחנות של שיש ששנינו בתמיד [דף לא:] שעליהן היו מדיחין את הקרביים והא דתנן בתמיד פרק לא היו כופתין [שם] הקרביים מדיחין אותן ג’ פעמים במעוטן על שולחנות של שיש שבין העמודים והכא תנן שהיו רחוקים מן הננסין ד’ צ"ל שאחרים היו א"נ האי בין העמודים לאו דוקא וקרי ליה שפיר בין העמודים אע"פ שרחוקים ממנו ומיהא הא תנן בפירקין דלעיל ובתמיד פ’ אמר להם הממונה [דף ל:] שבהן תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים צ"ל דאחרים היו דא"א שתהא הבהמה תלויה באונקלאות ומגעת לשולחנות הרחוקים ד’ אמות מן הננסים ותימה דלא חשיב מקום השולחנות ורש"י ז"ל תירץ בפ"ק (צ"ל בפ"ק דיומא דף טז:) דלא צריך למיתני דהדבר מפורש ביחזקאל [מ] דאמה וחצי ארך כל א’ ורחב כל א’:
והנותר. מקום לה’ היה (נ"ל שצ"ל מקל"ה היה כו’ ופירושו מקל"ה של רוחב העזרה ועי’ רש"י יומא טז: ד"ה רובא) בין הכבש ולכותל ומקום הננסים וגם מקום השולחנות: