פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ד · משנה א
פתחו של היכל כו' שתים מבפנים ושתים מבחוץ. אצל מזוזות הסמוכות לאולם כי עובי הכותל ההיכל היה ו’ אמות:
שנאמר שתים דלתות להיכל ולקדש. להיכל היינו לצד חוץ ולקדש היינו לצד פנים:
החיצונות נפתחות לתוך הפתח. ומכסות עביו של כותל ה’ אמות ונשאר אמה לב’ המזוזות:
בתוך הפתח היו עומדות. ד’ חלונות נפתחו עביו של כותל הפנימית פתחו (נ"ל שצ"ל בין הפנימיות בין חיצונות עומדות בתוך עובי הכותל הפנימיות נפתחו לצד כו’) לצד חוץ והחיצונות לצד פנים והיו נקפלות לאחוריהם:
כמין איצטרופומא היו. פי’ הדלת היתה נקפלת אחוריה כמין פנקסי’ (אחרי הדלת) הנקפלות (צ”ל הנקפלות זו אחורי זו ועי’ רש”י יחזקאל מא):
אלו ב’ אמות ומחצה. כשנקפל דלת ה’ אמות הוי ב’ אמות ומחצה:
שתים מוסבות. משמע שהיו נקפלות וכן שתים לדלת אחת והיו שתים דלתות תלויות במזוזות כלפי פנים ונקפלות ומכסות ב’ אמות ומחצה וחצי אמה למזוזה מכאן וחצי אמה למזוזה מכאן: