אור ברסלב
פירוש הראש על מדות פרק ג › משנה ד

פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל

פרק ג · משנה ד

משנה ג

מבקעת בית הכרם. שם מקום שנא’ [ירמיה ו] ועל בית הכרם שאו משאת ומוצאין שם אבנים חלקות:
וחופרין. בקרדומות עץ:
מן הבתולה. קרקע בתולה דידוע שלא היה בה ברזל:
שהברזל פוסל בנגיעה. דכתיב [דברים כז] לא תניף עליהם ברזל משמע בנגיע’ בעלמא:
ובפגימה בכל דבר. אף בלא ברזל דאבנים שלימות כתיב ופגימת המזבח כמה [כדי] שתחגור בה צפורן ודוקא באבנים אבל בסיד המזבח איכא מ"ד טפח ואיכא מ"ד כזית [חולין דף יח.]:
היא פסולה כו’. ומסלקים אותה ומניחים אחרת במקומה ולא נפסל המזבח בכך ודריש לה במכילתין [סוף פ’ יתרו] לא תבנה אתהן גזית אין גזית אלא גזוזית שהונף עליהם ברזל ר’ נתן אומר הרי שבנה בו ב’ אבנים גזוזות שהניף עליהם ברזל שומע אני יהא המזבח פסול [כולו] ת"ל לא תבנה [אתהן] גזית הן פסולות ושאר כל המזבח כשר:
מלבנים אותו פעמים בשנה. שסדין אותו בסיד וא"ת והא קא מוסיף אבנין וכתיב [ד"ה א כח] הכל בכתב מיד ה’ עליה השכיל ואין לומר דבדבר מועט כזה לא מיקרי מוסיף אבנין דהא אמרינן בפ’ כיסוי הדם [דף פג:] דקדשים פטורין מכיסוי דהיכי ליעבד למיתב עפר כו’ קא מוסיף אבנין אלמא אפי’ מיעוט שייך בית תוספת בנין וי"ל שהמזבח יכול להיות גדול עד ששים כדאמרינן בפ’ קדשי קדשים [דף סב.] וההיא דפ’ כיסוי הדם ה"ק על כרחך קדשים לא בעי כיסוי דאם הוסיפו על המזבח ועשאו של ס’ אמה א"א להוסיף עליו א"נ היו מקלפין מן הסיד הישן:
ורבי סבר דבכל ע"ש היו מלבנין אותו. ולא בסיד אלא במפה מדיחין אותו:
ולא היו סדין אותו בכפיס. (של סיד) אתאן לת"ק:
כף ברזל. הוא כלי אומנות שטחין בו את הכותל אלא בכף של עץ היו סדין אותו:

תוכן העניינים

פירוש הראש על מדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה