פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ג · משנה ג
וטבעת היתה קבועה. בטבלה שבה מגביהין את הטבלה:
ויורדין לשית ומנקין אותן. מיין של נסכים שנקרש בהן כדאיתא בפ’ לולב וערבה [דף מט.] אחת לע’ שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין [משם] יין קרוש ולית ליה להאי תנא דשיתין יורדין עד התהום ופליגי ביה תנאי (צ"ל שם) בפ’ בתרא דסוכה:
כבש היה בדרומו של מזבח. שיעלו עליו למזבח דכתיב אל פני המזבח ומקום שעלו עליו קרוי פנים וכתיב ירך המזבח צפונה ומדירך בצפון פנים בדרום:
ורבובה היתה במערבו. של כבש פי’ חלון היתה במערבו של כבש ורבובה היתה נקראת ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף שתעובר צורתו ותצא לבית השריפה ובפ’ כל שעה [דף לד.] פליגי בה ר’ יוחנן אמר פסול טומאה ורשב"ל אמר פסול הגוף וחטאת העוף היתה נעשית בקרן מערבית דרומית ולכך היתה רבובה באותו הקרן: