פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ב · משנה א
הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה. נקרא הר על שם נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים והיתה היקף הר הבית ת"ק אמה על ת"ק אמה מרובע ובו היה החיל ועזרת נשים והעזרה וההיכל ורמז לת"ק [שמות כז] אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים שאין ת"ל בחמשים מלמד שחצר המשכן א’ מחלק חמשים שבהר הבית כיצד חלוק ת"ק על ת"ק והרצועות נ’ על נ’ יהיו ק’ רצועות של נ’ על נ’ הרי חצר המשכן א’ מחמשים מהר הבית:
ורובו מן הדרום. רוב בנין הלשכות היו בדרומו של ת"ק על ת"ק והיינו דכתיב ביחזקאל [מ’] ויניחני אל הר גבוה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב שהיה מבונה הבנין עליו מנגב כההיא דרש"י פ"ק דסוטה (צ”ל פ”ז דף לד: ושם פירש”י מבונה לשון אבנה ממנה כלומר מיושבת) וחברון שבע שנים נבנתה הא דכתיב [תהלים מח] ירכתי צפון קרית מלך רב לפי שמקום שחיטת קדשי קדשים בצפון:
שני לו מן המזרח. כמו שני למלך שהוא שפל ממנו וכך לא היתה המזרח מבונה כמו הדרום וכן הצפון שפל מן המזרח והמערב מן הצפון:
שם היה רוב תשמישו. כי בחדרים והלשכות היו משתמשים: