פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק א · משנה ג
ב’ שערי חולדה מן הדרום. לפי שהיו בעיקר הר הבית כדתנן לקמן פ”ג (צ"ל פ"ב מ"א) רובו מן הדרום קרי להו חולדה כמו חולדה שדרה בעיקר הבתים. וי"מ לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין ב’ שערים הללו כדכתיב והיא יושבת בירושלם במשנה ומתרגמינן והיא יותבת בית אולפני’ כמו ושננתם גם משמע במשנה בין שני השערים היתה יושבת שם ומלמדת משפטים ישרים ולא היתה יושבת בבית משום יחוד כדאמרי’ במגילה [דף יד.] והיא יובשת תחת תמר משום יחוד:
משמשים כניסה ויציאה. כי רוב בניינו מן הדרום יוצאים ונכנסים באלו השערים:
וקפונוס מן המערב. קטן היה השער לפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים. קפי הוא ראש בלשון יון:
טדי מן הצפון. טדי לשון גובה כדתנן לקמן [בפ"ב מ"ג] כל השערים שהיו שם היו להם שקופות חוץ מהשער הטדי שהיו ב’ אבנים מוטות זו על זו כזה Λ והיה הגבוה באמצע וזהו שיסד רבנא קלונימוס בפיוט (שחרית די"כ המתחיל כי אדוקי אש) טיטפסרו טהור בטעמים יעידוך (צ"ל כי טפסרי טהר בטעמם יטידוך) פירוש יגביהוך. וי"מ טדי לשון השתחויה ב’ אבנים מוטות זו על זו נראים כמשתחוים זו לזו:
לא היה משמש כלום. כי אם התשמיש היה שם:
שושן הבירה צורה. מצויין שם בפ’ שתי הלחם [צ"ח.] מפרש מאי טעמא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו ויכנעו לבם וחד אמר שתהא אימת מלכות עליהם:
וכל מסעדיה. המסייע בשריפתה כדתנן פ"ג דפרה (מ”ג ושם הגי’ וזקני ישראל היו מקדמין ברגליהם להר כו’) זקני ב"ד היו מקדימין להר המשחה: